האנדרבוס האגדי של משפחת גמבינו, אניילו (ניל) דלקרוצ'ה (ראשון משמאל), במסיבה מפוארת שכוללת הרבה אלכוהול, בחורות יפות ושימפנזה בחליפה מהודרת.
ג'ון (סוני) פרנזסה (שלישי משמאל), לשעבר האנדרבוס של משפחת קולומבו מניו יורק, ומשמאלו השחקן פרנק וינסנט ששיחק בסרטי וסדרות מאפיה רבים. בשנת 2002 היה פרנסזה מפיק הסרט This Thing of Ours (באיטלקית: "קוזה נוסטרה"), שבו השתתפו רבים משחקני סרטי המאפיה המוכרים - ביניהם וינסנט פסטור (ביג פוסי בומפנסרו מהסופרנוס).
אנתוני אצ'ארדו (משמאל) וג'וזף איופה, שניים מראשי המאפיה של שיקגו (האאוטפיט), כשהם כבר בעשור השמיני לחייהם (אך עדיין יעד למצלמות ה-FBI) יושבים להם על הגדר בבית קברות.
אלפונס (ביג אל) קפונה הגדול עם אמא שלו טרזה.
אנתוני סלרנו, מי שהיה הבוס של משפחת ג'נוביז מניו יורק ונחשב לאחד המאפיונרים העשירים ביותר בהיסטוריה, בסוג של תחפושת (או חוגג מימונה).
עד במשפטו של אנתוני אצ'רדו, מי שהיה הבוס של המאפיה של שיקגו (האאוטפיט), נאלץ להעיד בביהמ"ש כאשר מסכה מסתירה את פניו וסרבל מטשטש את מבנה גופו - הכל לבל יזוהה ויעמוד בסכנת חיים.
ג'ון גוטי, הבוס האגדי של משפחת גמבינו, משתעמם במסיבה במועדון לילה.
ג'ון גוטי בכניסה לבית המשפט. כל הופעה של הבוס האגדי בציבור לוותה ברעש תקשורתי. שימו לב לאיש שעומד על הרכב מאחור.
ג'ון גוטי ג'וניור (ראשון מימין), בנו של ג'ון גוטי, על המדרכה בברוקלין עם שניים מחבריו, בתמונה שמעבירה בצורה נפלאה את האווירה בשכונה.
צ'ירו טרנובה (משמאל), לאקי לוצ'יאנו (מרכז) ואל קפונה משתכשכים בבריכה. לא ברור מתי צולמה התמונה, אבל זה חייב להיות מתישהו בסוף שנות ה-20 או ממש בתחילת שנות ה-30 של המאה שעברה, עת היו השלושה - קפונה (הבוס של שיקגו), לוצ'יאנו (הקאפו החזק ביותר של בוס כל הבוסים ג'וזפה מסרייה מניו יורק) וטרנובה (מלך הארטישוק של ניו יורק וראש משפחת מורלו-טרנובה שהיתה משפחת המאפיה הראשונה בניו יורק לאחר שבניה הגיעו לשם מקורליאונה בתחילת המאה העשרים) - בני ברית שנלחמו ביחד במלחמת המאפיה הגדולה של 1930-1931. זה לא יכול להיות אחר כך, כי בשנת 1932 הורשע קפונה ב-5 מקרים של העלמת מס ונשלח ל-12 שנות מאסר; בשנת 1936 נשלח צ'רלי לוצ'יאנו לכלא לשלושים שנה לאחר שהורשע בניהול רשת של בתי זונות (בשנת 1946 הוא שוחרר מהכלא אך הוגלה לאיטליה ונאסר עליו לחזור לארה"ב); וטרנובה מת עני, חולה וחסר כל בשנת 1938 לאחר שעם השתלטות לוצ'יאנו על ניו יורק הוא נישל את טרנובה מכל עסקיו (למעט עסקי הארטישוק שהקנו לו את התואר) ולאחר שראש עיריית ניו יורק אסר על מכירת ארטישוק בעיר, התרושש המאפיונר הוותיק לחלוטין ומת זמן קצר לאחר מכן.
אל קפונה מסדר לבנו סוני חתימה של כוכב השיקגו קאבס גבי הארטנט.
דומיניק (סוני בלאק) נפוליטנו (ראשון משמאל) הקאפו האגדי של משפחת בוננו אשר כמעט וצירף למשפחה את סוכן ה-FBI ג'וזף פיסטון ("דוני ברסקו"), בתמונה מבית הסוהר ביחד עם ג'ון גוטי (שני משמאל) מי שלימים יהפוך הבוס של משפחת גמבינו.
פרנק גלוצ'יו ייזכר לעד בהיסטוריה של המאפיה בזכות היותו האיש שהעניק לאלפונס קפונה את הצלקת אשר הפכה לסמלו המסחרי וגם לכינוי המפורסם שלו: פני צלקת. זה קרה בבית קפה בברוקלין - ניו יורק, לאחר שקפונה ניסה להתחיל עם חברתו של גלוצ'יו.
שניות לאחר ניסיון החיסול של ג'וזף קולומבו, הבוס של משפחת קולומבו מניו יורק, בתחילת שנת 1971, אנשיו של קולומבו משתלטים על היורה - ג'רום ג'קסון, רגע לפני שג'קסון נורה בעצמו ע"י אדם אחר שנמלט מהמקום ומעולם לא נתפס.
צ'רלי (לאקי) לוצ'יאנו (עומד) ופסקאולה (פטסי) אבולי (יושב במריצה) משתובבים בפאלרמו-סיציליה סביב שנת 1950. אבולי, שהיה קאפו במשפחת לוצ'יאנו, היה אחיו של תומס אבולי, מי שלימים יעמוד בראש המשפחה (לאחר שזו תשנה את שמה למשפחת ג'נוביז). בתחילת שנות השבעים שימש פטסי אבולי יועץ להפקת הסרט הסנדק ובשנת 1976 הוא נעלם. מכונית הקאדילק שלו נמצאה בשדה התעופה ע"ש קנדי בניו יורק, אך הוא עצמו לא נראה יותר מעולם.
ג'ימי הופה, ראש איגוד נהגי המשאיות שהיה מחובר למאפיה (וחוסל על ידה בשנת 1975), מגרד בעין עם אצבע מסוימת מאוד בזמן שימוע שנערך לו בסנאט בשנות השישים במסגרת חקירה של ועדה מיוחדת שבחנה את קשרי המאפיה עם האיגודים המקצועיים.
אנג'לו רוג'ירו, יד ימינו של ג'ון גוטי הבוס של משפחת גמבינו, עם שקית נייר על הראש. רוג'ירו לא זכה בלוטו, אלא הוא מסתיר את פניו מפני עיתונאים וסקרנים בדרך לבית המשפט.
העלמת גופות באמצעות הכנסתן לחביות בטון והשלכתן לים היתה ועודנה אחת משיטות החיסול והעלמת הראיות החביבה ביותר על הקוזה נוסטרה. קורבן החיסול היה נתחב לחבית שלאחר מכן היתה ממולאת בבטון וכשזה היה מתייבש היתה מושלכת החבית לים. כאן בתמונה מוצאת מהמים בשנת 1982 חבית הבטון שבתוכה נמצאו שאריות גופתו של ג'ו סקורני אשר חוסל על-ידי אנשיו של רוי ד'מאו, ראש חוליית הרצח של משפחת גמבינו בשנות השבעים ותחילת השמונים.
גיבורי הסרט החבר'ה הטובים כפי שנראו בחיים האמיתיים. משמאל לימין: ג'ימי ברק, הנרי היל, טומי ד'סימונה, ויק אורנה ולני ואריו (בנו של הקאפו פול ואריו).
טוני אנטיקו, לימים קאפו במשפחת ג'נוביז מניו יורק, בתמונה ממעצרו בשנת 1955 לאחר מרדף משטרתי שבמהלכו התרסקה המכונית שבה נמלטו אנטיקו וחבורתו. המרדף החל בעקבות שוד חנות פרוות שהסתבך.
מיקי כהן, מי שהיה יד ימינו של בגסי סיגל בלוס אנג'לס, ולאחר חיסולו של סיגל מראשי הפשע המאורגן בעיר המלאכים, בוחן את מה שנשאר מביתו הפרטי לאחר שזה פוצץ בניסיון לחסלו בחודש פברואר 1950. מי שביצעו את ניסיון החיסול היו יריביו הגדולים - משפחת דרגנה, ראשי המאפיה האיטלקית בלוס אנג'לס.
דון קרלו גמבינו עם אחד מנכדיו. מספרים שאת דמותו של דון ויטו קורליאונה ביסס מריו פוזו בעיקר על דון קרלו. אולי על רקע זה הכניס פוזו לפיו של דון ויטו את אחד ממשפטי המופת של הסנדק: "גבר שלא מבלה זמן עם משפחתו לא יכול להיקרא גבר".
ווילי מורטי, מי שהיה האנדרבוס תחת פרנק קוסטלו במשפחת לוצ'יאנו וידוע בעיקר בזכות היותו הסנדק של פרנק סינטרה, מקבל טיפול רפואי בשנת 1950. בתקופה זו החל מורטי לאבד את שפיותו עקב מחלת הסיפיליס שממנה סבל, עד שבשנת 1951 הוא חוסל בהוראת מועצת המאפיה לאחר שהחל לפטפט יותר מדי ושבר את קוד השתיקה של המאפיה ('אומרטה').
גרג דה פלמה (מימין), אשר היה קאפו בכיר במשפחת גמבינו, היה מקורב לרבים מכוכבי הוליווד ואנשי הזוהר של תעשיית הבידור. כאן בתמונה עם פרנק סינטרה זמר הבית של הקוזה נוסטרה.
כאן דה פלמה (מימין) עם השחקן והזמר דין מרטין.
וכאן דה פלמה עם הכוכבת האגדית אליזבת טיילור.
קרמיין טרמונטי (אשר כונה מיסטר גיבס), מי שהיה הבוס של משפחת לוקזי מניו יורק בשנות השבעים, מובל למעצר ומנסה להסתיר את פניו מפני הצלמים.
פרנק פיאלה היה סוחר סמים מצליח שהיה מקושר למשפחת גמבינו בתחילת שנות השמונים, אלא שבשלב מסוים הוא התחיל להרים את האף יותר מדי ולהתנהג בצורה לא מכבדת. כך למשל הוא התחיל להגיע למועדון לילה שהיה בבעלותו של סמי (השור) גרבנו האנדרבוס של משפחת גמבינו (הפלאזה סוויט) כשהוא נושא עליו את תת מקלע העוזי שהוא נהג להסתובב איתו. חמור מכך הוא גם התחיל לספר לכולם שהוא הולך לקנות את המועדון. אתם יכולים לתאר לעצמכם איך זה נגמר. הרוצחים של פיאלה לא נתפסו מעולם והרצח לא פוענח עד תחילת שנות התשעים, אז הפך גרבנו לעד מדינה ופתר ל-FBI עשרות תיקי רצח פתוחים, ביניהם זה של פיאלה.
מיקי כהן (שני מימין) וכמה משותפיו במעצר בשנת 1947. כמה שעות קודם לכן חוסל בנג'מין (בגסי) סיגל בהוראת מועצת המאפיה. כהן, סגנו של סיגל בלוס אנג'לס, שמע על החיסול ומיד יצא עם כמה מחבריו למלון רוזוולט שם הוא האמין שנמצאים מי שהתנקשו בחייו של סיגל. החבורה של כהן נכנסה ללובי המלון, פתחה באש לכיוון התקרה וקראה למתנקשים לצאת החוצה. באופן לא מפתיע אף אחד לא הופיע מלבד המשטרה.
פרנק קוסטלו, מי שהיה הבוס של משפחת לוצ'יאנו בסוף שנות הארבעים ותחילת החמישים וכונה ראש הממשלה של העולם התחתון (ראשון משמאל) עם צמד הקומיקאים המפורסמים בעולם בזמנו אבוט וקוסטלו (אין קשר משפחתי).
וכאן ראש ממשלת העולם התחתון (שני מימין) יושב בשורה הראשונה של המדיסון סקוור גארדן בשנת 1951 וצופה בקרב אגרוף במשקל כבד. מימינו הקאפו הבכיר של משפחת לוצ'יאנו מייק מירנדה.
הבוס ג'וזפה פרופצ'י (משמאל) עם עורך דינו זמן קצר לאחר שהמשטרה פוצצה את ועידת המאפיה הגדולה של 1957 ועצרה את כל הבוסים שנכחו בה.
פול קסטלנו (ראשון משמאל), לימים יורשו של דון קרלו גמבינו בראש משפחת גמבינו, מובל למעצר לאחר שגם הוא נתפס במסגרת פשיטת המשטרה על הווילה בעיירה אפלצ'ין בצפון מדינת ניו יורק, שבה התקיימה ועידת המאפיה הגדולה של 1957 שהפכה לאחת הפארסות הגדולות בהיסטוריה של הקוזה נוסטרה.
מסע הלוויה של סלווטורה מרנזנו, שהגיע לאמריקה מסיציליה בשנת 1925 כדי להשתלט על המאפיה בארה"ב וכמעט הצליח עד שנתקל בצ'רלי (לאקי) לוצ'יאנו וחוסל בשנת 1931.
ואם כבר בוס כל הבוסים, בתמונה כאן לוצ'יאנו נופש באי קאפרי שליד נאפולי. בשנת 1946 הוגלה לוצ'יאנו מארה"ב לאיטליה ועל אף כל מאמציו לחזור לאמריקה הוא נאלץ להתגורר בנאפולי עד מותו בשנת 1962.
סמואל (סם המשוגע) ד'סטפאנו, אחד הגנגסטרים הכי פסיכופטיים שפעלו בשורות המאפיה של שיקגו (האאוטפיט), מציג לראווה את בטנו המצולקת במהלך משפטו בשנת 1973. ד'סטפאנו אשר שלוחת ה-F.B.I בשיקגו הגדירה בזמנו כרוצח והמענה הנורא ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, היה מלך השוק האפור של שיקגו בסוף שנות החמישים ותחילת השישים, אך בשל אופיו המטורף הוא מעולם לא התקבל כחבר רשמי באאוטפיט. חבר האאוטפיט, צ'רלס קרימלדי, שהפך בשנות השבעים למשתף פעולה ועד מדינה, טען שד'סטפנו סגד לשטן. בתחילת שנת 1973 הועמד ד'סטפנו לדין באשמת רצח במה שהפך להיות ההצגה הטובה בעיר. ד'סטפנו שכנראה איבד באופן סופי את שפיותו הפך את אולם בית המשפט לקרקס כאשר החליט לייצג את עצמו. הוא היה מגיע לדיונים לבוש בפיג'מה, צורח ברמקולים או לחליפין ממלמל באופן לא ברור או מדבר על דברים שלא קשורים לעניין. האאוטפיט לא יכלה לסבול כמובן התנהגות כזו, בעיקר מחשש שהמשוגע יפליל את אנשי הארגון, ובחודש אפריל 1973 נעשה ניסיון לחסלו אך הוא ניצל ובסופו של המשפט הוא נידון ל-40 שנות מאסר.
הבוס של משפחת קולומבו, קרמיין (הנחש) פרסיקו (משמאל) ומימינו נהגו ושומר ראשו יו (אפלס) מקינטוש. בהיותו בן לאם איטלקית ולאב סקוטי, מקינטוש כמובן לא יכול היה להתקבל כחבר רשמי בקוזה נוסטרה, אך יתרונותיו (הבולטים) הפכו אותו לאחד האנשים הקרובים והנאמנים של הבוס פרסיקו ולאחד המקושרים למאפיה שזכו לכבוד מכל אנשי הכבוד.
אנוך (נאקי) ג'ונסון הבוס של אטלנטיק סיטי ומלך הטיילת של העיר (מימין), כמובן המקור לדמותו של 'נאקי תומפסון' גיבור הסדרה אימפריית הטיילת בכיכובו של סטיב בושימי.
בתמונה נדירה משנת 1949 צמרת ברית משפחות המאפיה בוננו ומגדינו (אשר החלה עוד בסיציליה והמשיכה באמריקה). משמאל לימין: ויטו מאלי, ג'וני מורלס, פיטר מגדינו (אחיהם של סטפנו מגדינו ראש המשפחה מבפאלו ושל גספרה מגדינו האייקון של האתר שלנו) וג'וזף (ג'ו בננות) בוננו (הבוס של משפחת בוננו מניו יורק).
ג'ון קרנליה, חייל במשפחת גמבינו מנאמניו של ג'ון גוטי, אשר נודע כמי שחיסל את הבוס של המשפחה פול קסטלאנו בתחילת שנת 1986 (ללא אישור מועצת המאפיה אך בהוראת גוטי) וסלל את דרכו של גוטי לתפוס את ראשות המשפחה.
מאייר לנסקי היהודי הקטן (בזווית צילום שדווקא עושה אותו גדול). ראש המאפיה היהודית וחברם הטוב (ושותפם) של רבים רבים מראשי הקוזה נוסטרה.
דון ויטו ג'נוביז, הבוס המפחיד ביותר בהיסטוריה של הקוזה נוסטרה. אפילו כשהוא מבשל זה נראה כאילו שהוא מאיים על הפסטה שלו.
קרלוס מרצ'לו, הבוס של ניו אורלינס, מכה סוכן FBI בפרצוף. בשנת 1966 התקיימה פגישה של מועצת המאפיה בניו יורק, בה נדונו בין היתר טענותיו של מרצ'לו בנוגע לנסיונותיהם של הבוס מפלורידה סנטו טרפיקנטה ושל אנתוני קארולה, בנו של הבוס הקודם של ניו אורלינס סילווסטרו קארולה, לנגוס בממלכתו. פגישת המועצה נקטעה לפתע, כאשר עשרות סוכני FBI פרצו פנימה ועצרו רבים מהבוסים. גם מרצ'לו נעצר וכאשר נשלח למדינתו, לואיזיאנה, להמשך ההליכים המשפטיים נגדו הוא הכניס אגרוף לסוכן ה FBI שליווה אותו.
וינסנט (צ'ין) ג'יגנטה הבוס האגדי (והסודי) של משפחת ג'נוביז בתמונה מעוד אחד מהמעצרים הרבים שלו שלא הסתיימו בדבר. שלושים שנה הסתובב ג'יגנטה בחלוק והתחזה לחולה נפש כשהוא מסתובב בגריניץ' ויליג' במנהטן ומדבר עם עצמו. ה-FBI תמיד חשד שג'יגנטה מתחזה, אך רק בסוף שנות התשעים הצליחה הבולשת הפדרלית להוכיח שהמשוגע מגריניץ' וילג' הוא הבוס האמיתי של משפחת המאפיה הגדולה והחזקה ביותר בניו יורק.
אנשי המאפיה היהודית של מאייר לנסקי בלאס וגאס. יושבים מוריס (מו) סאדוואי (משמל) וגאס (גרין) גרינבאום (מימין) מי שלפי הסיפורים נכנסו למלון-קזינו פלמינגו כמה דקות לאחר חיסולו של בגסי סיגל בשנת 1947 והודיעו שמעכשיו הם מנהלים את המקום. ואם השם 'מו גרין' נשמע לכם מוכר זה כמובן בגלל שזהו שמה של דמות הגנגסטר היהודי בסרט הסנדק חלק 2. אף שדמותו של 'מו גרין' בסנדק מבוססת לכאורה על דמותו של בגסי סיגל, הרי ששמו מורכב משמם של מו וגרין שפעלו בשליחותו של מאייר לנסקי בלאס וגאס עוד לפני שבגסי סיגל חלם להגיע לשם.
סם (מומו) ג'יאנקנה הבוס הססגוני של המאפיה של שיקגו (האאוטפיט) בשנות השישים ומי שלנצח ייחשד כאיש שעמד מאחורי חיסולם של נשיא ארה"ב ג'ון פ' קנדי ושל המאהבת שלו השחקנית מרילין מונרו.
פול קסטלנו (במרכז), הבוס של משפחת גמבינו מאז מותו של דון קרלו גמבינו בשנת 1975, יוצא בסוף שנת 1985 מעוד דיון בבית המשפט בניו יורק, בתיק מועצת המאפיה שבו הועמדו לדין כמעט כל הבוסים של הקוזה נוסטרה. קסטלנו שצפוי היה לעונש מאסר עולם לא הורשע משום ששבועיים לאחר מכן הוא חוסל ע"י אנשיו של ג'ון גוטי, אשר מבלי שקיבל את אישור מועצת המאפיה, חיסל את הבוס שלו והשתלט על משפחת גמבינו.
התגובה של מועצת המאפיה לפעולה העצמאית של ג'ון גוטי לא איחרה לבוא ושלושה חודשים לאחר חיסולו של פול קסטלנו, בחודש אפריל 1986, הוטמן מטען חבלה רב עוצמה במכוניתו של הבוס החדש של משפחת גמבינו. אלא שלרוע מזלם של כולם (למעט של דון הטפלון גוטי), מי שהתניע את המכונית הממולכדת היה האנדרבוס הנאמן שלו, פרנק דה צ'יקו (בתמונה), אשר נהרג במקום.
פרנק קוסטלו, הבוס של משפחת לוצ'יאנו ומי שכונה ראש ממשלת העולם התחתון, עם שחרורו מבית החולים לאחר שניצל בנס מניסיון חיסול בשנת 1957. קוסטלו מסביר לבלש שמלווה אותו שאין לו אויבים ושממש אין לו מושג מי היה יכול לרצות לחסל אותו, למרות שהוא ידע כמובן היטב שמי שעמד מאחורי ניסיון החיסול היה דון ויטו ג'נוביז שביקש להשתלט על המשפחה הוותיקה של לאקי לוצ'יאנו, ואף זיהה את המתנקש - מתאגרף צעיר בשם וינסנט ג'יגנטה שעבד עבור ג'נוביז (ושלימים יהיה הבוס הסודי של המשפחה).