הסנדק

כמו דמותו של ויטו קורליאונה, גם דמויותיהם של בניו - סאני, פרדו ומייקל קורליאונה אינן מבוססות על דמותו של מאפיונר אחד. לא מוכר גנגסטר אשר הצטרף לשורות המאפיה לאחר שסיים לשרת את מולדתו מעבר לים במלחמה גדולה, אך יחד עם זאת מספר ארועים בחייו של מייקל קורליאונה מזכירים אפיזודות מחייהם של מאפיונרים מוכרים. כך למשל בריחתו של מייקל הצעיר לסיציליה לאחר חיסול סולוזו ומק'קלסקי מזכירה מאוד את בריחתו של ויטו ג'נוביז לסיציליה בשנת 1937, גם הוא במטרה לחמוק מאישום ברצח שעמד נגדו בניו יורק, או שאיפתו של מייקל המבוגר, ראש המשפחה, להעביר את עסקיה של המשפחה מניו יורק לנוואדה ולהפוך את כל עסקיה לחוקיים כדי להתנתק מהעולם התחתון, אשר מזכירה מהלך דומה שביקש לבצע ג'וזף בוננו, ראש המשפחה הקרויה עד היום על שמו, אלא שבמקרה של בוננו לא מדובר היה בנוואדה אלא בטוסון, אריזונה.

גם דמותו של סאני קורליאונה, הבן החמום שסומן כיורשו של הדון לאחר לכתו, אינה מבוססת על דמות אחת (אם כי כמובן יש להזכיר כי בנו החירש של אל קפונה - אלברט פרנסיס - כונה בפי כל סאני), אך לפחות סצנה אחת בכיכובו של סאני קורליאונה מבוססת על סיפור אמיתי. המקור הוא סיפורו של הבוס המפורסם של האאוטפיט של שיקגו, סם ג'יאנקנה, אשר עוד לפני שהפך לראש הארגון פירק במכות באמצע הרחוב את בעלה של אחותו, לנה, אשר היכה אותה זמן קצר קודם לכן. המכות שקיבל הבעל המכה מהבוס לעתיד היוו השראה לסצנה בסנדק חלק 1, בה סאני קורליאונה כמעט הורג במכות את קרלו, בעלה של אחותו, קוני, לאחר שזה היכה אותה. בהמשך כזכור האירוע הזה עלה בחייו של סאני שחוסל בעזרתו של קרלו וגם של קרלו עצמו אשר חוסל בהוראתו של מייקל לאחר שהדבר התברר.

לעומת כל הדמויות הדימיוניות בסנדק, רק שני מאפיונרים אגדיים מוזכרים בספר הסנדק בשמם האמיתי: אל קפונה וסלווטורה מרנזנו. בספר נוטל קפונה תפקיד קטן במלחמה הגדולה של שנת 1933, מה שמכונה בספר "מלחמת המאפיה של סלווטורה מרנזנו" (על משקל מלחמת הקסטלמרים שהשתוללה בשנים 1930-1931), למרות שבמציאות סלווטורה מרנזנו נרצח ע"י אנשיו של צ'רלי לוצ'יאנו כבר בשנת 1931. בספר מסרב מרנזנו לבקשתו של דון ויטו קורליאונה לשותפות וחלוקה של עסקי ההימורים ועסקי המאפיה האחרים בניו יורק, ומזעיק לעיר הגדולה כדי להילחם בדון ויטו את חברו משיקגו - אל קפונה.

לפי הספר, שולח קפונה לניו יורק שניים מטובי המחסלים שלו כדי שיגמרו את דון ויטו לפני שהויכוח בין קורליאונה למרנזנו יהפוך למלחמה, אך ברגע שהשניים מגיעים לתחנת הרכבת של ניו יורק חוטפים אותם אנשיו של קורליאונה, בראשותו של המחסל הראשי שלו, לוקה בראצי ולוקחים אותם למחסן נטוש. במחסן האפל כורת בראצי את איבריו של אחד המחסלים של קאפונה עם גרזן ומניח לו לדמם למוות, בזמן שהמחסל השני בולע מרוב פחד את המגבת שחוסמת את פיו ונחנק למוות. אחרי שחיסל את שני הרוצחים שלו, שולח קורליאונה לקפונה מסר - נפוליטני, אל תתערב בעניינים שבין שני סיציליאנים ועדיף לך שלא להגיע לניו יורק כי העיר הזו אינה מקום בריא לנפוליטנים. בתגובה שולח קפונה לקורליאונה מסר שהוא לא יתערב יותר בענייני ניו יורק.

אלא שהקשר בין סיפור קפונה ומרנזנו בסנדק, לבין המציאות, הוא שמות הגיבורים בלבד. בשנת 1933 מרנזנו, כאמור, כבר שנתיים לא היה בין החיים וגם קפונה כבר לא היה אדם חופשי, לאחר שהורשע בסוף שנת 1931 בחמישה מקרים של העלמת מס והחל לרצות עונש של 12 שנות מאסר. גם מבחינת מפת הבריתות של העולם התחתון האיטלקי, המתואר בספר לא תאם את המציאות, שכן במציאות לא היו מרנזנו וקפונה באותו צד של המתרס בזמן מלמת הקסטלמרים, אלא דווקא להפך: בן בריתו של מרנזנו בשיקגו, ראש המאפיה הסיציליאנית בעיר ג'ו איילו, היה יריבו המושבע של ראש האאוטפיט קפונה, שהיה בן בריתו של יריבו הגדול של מרנזנו, ג'ו (הבוס) מסריה.