האאוטפיט של שיקגו

johnny_torio8
Paul_Ricca1
Al_Capon_4
Antonino_Accardo21
Sam_Giancana4

ג'וני טוריו

פול ריצ'ה

אל קפונה

אנטונינו אצ'רדו

סם ג'יאנקנה

נוסדה: 1910

מקורות באיטליה: קלבריה, קמפניה, נאפולי

אזור פעילות מקורי: דרום שיקגו ורובע איטליה הקטנה בשיקגו

הבוסים הגדולים: ג'ים קולוסימו, ג'וני טוריו, אל קפונה, פרנק ניטי, פול ריצ'ה, אנטונינו אצ'רדו, סאם ג'יאנקנה, ג'וזף איופה, ג'ון דיפרונזו, ג'יימס מרסלו

שמות בולטים: דין אובניון, ארל וייס, ג'ו איילו, ג'יימס טורילו, פליקס אלדריסיו, אלברט טוקו, הארי אלמן, פסקואלינו לולורדו, גאס אלקס, אנטוניו לומברדו, דונלד אנג'ליני, ג'וזף לומברדו, ג'ורג' מוראן, אלברט אנסלמי, ג'ק מקגרן, ג'וזף אספוסיטו, מייק מרלו, פיורה בוצ'יירי, צ'רלס ניקולטי, פרנק בוצ'יירי, אליוט נס, סאם בטאליה, אנתוני ספילוטרו, ווילי ביוף, ג'ק סרון, ג'ייק גוזיק, רוקו פישצ'טי, צ'רלס ג'יו, לואי פראטו, אלן גליק, ג'וזף פריולה, אנג'לו ג'נה, ג'ון צ'ליזי, גאס גרינבאום, מרסלו קאיפנו, אנתוני ד'אנדראה, פרנק קפונה, ויליאם דדאנו, ראלף קפונה, סמואל ד'סטפנו, לואי קמפניה, וינסנט דרוצ'י, סמואל קרליסי, מורי האמפריז, ג'ון רוזלי, המפוצץ משיקגו, פרנק ריו

ביג ג'ים קולוסימו
אנג'לו ג'נה
ג'ו איילו
ג'ק גוזיק

כשמדברים על המאפיה של שיקגו מתכוונים בדרך כלל לאאוטפיט (Outfit) של אל (פני צלקת) קפונה, ארגון הפשיעה אולי המפורסם ביותר בעולם. אבל האאוטפיט לא היה ארגון המאפיה המקורי שפעל בשיקגו. משפחות מאפיה שונות פעלו בשיקגו של תחילת המאה העשרים, ביניהן זו שניהל הסרסור הנודע ג'יאקומו (ביג ג'ים) קולוסימו, זו שניהלו האחים לבית משפחת ג'נה, זו שניהלו האחים איילו וכמובן המאפיה הסיציליאנית שפעלה תחת הכיסוי של האיחוד הסיצליאני - ארגון צדקה שקם בשנת 1893 במטרה לסייע לעשרות אלפי המהגרים הסיצליאנים שהגיעו לאמריקה, אך מהר מאוד הפך לכסות מהוגנת וחוקית לפעילות המאפיה הסיציליאנית בעיר. כל הארגונים הללו נמחקו או התמזגו אל תוך ארגון האאוטפיט שהקימו ג'וני (השועל) טוריו ובן חסותו - אל קפונה, שהגיעו מניו יורק.

את ההכרה הראשונה של האאוטפיט כארגון מאפיה קיבלה הכנופיה של קפונה בזמן מלחמת הקסטלמרים (1930-1931) ששינתה את ההיסטוריה של המאפיה בארה"ב, כאשר הבוס משיקגו הפך לבן בריתו של מלך המאפיה בניו יורק של סוף שנות העשרים של המאה העשרים ג'וזפה (הבוס) מסרייה כדי להילחם באויב המשותף - הברית הקסטלמרית בראשותו של סלווטורה מרנזנו. למעשה עד היום, כמעט מאה שנה מאז תקופתו של קפונה, שורה על האאוטפיט השראתו של הבוס המפורסם ביותר שלה - "ביג אל", וגם שנים לאחר שהסתלק מהבמה (בסך הכל עמד קפונה בראש הארגון 7 שנים) נקראה האאוטפיט על-ידי גורמים מחוץ לה "הכנופיה של קפונה" או "האל קאפונים".

האאוטפיט של שיקגו היא ארגון נפרד מהקוזה נוסטרה - חמש משפחות המאפיה של ניו יורק, אך באופן "רשמי" גם האאוטפיט כפופה למועצת המאפיה. לאורך השנים התחרתה האאוטפיט עם הקוזה נוסטרה על אזורי השפעה מחוץ לערי המקור שלהן - ניו יורק ושיקגו - בעיקר בלאס וגאס ובפלורידה, אם כי היו גם שנים ארוכות של שיתוף פעולה. בניגוד לקוזה נוסטרה שמורכבת מחמש משפחות (ג'נוביז, גמבינו, בוננו, קולומבו, לוקזי) שלא פעם נלחמו ביניהן, האאוטפיט היא מונופול - ארגון הפשיעה האיטלקי היחיד בשיקגו, השולט בפשע המאורגן המסורתי בעיר ובמדינת אילינוי, ושולח כמובן גם שלוחות לכל רחבי ארה"ב ומקומות אחרים בעולם. 

הבדלים נוספים בין הקוזה נוסטרה של ניו יורק לאאוטפיט של שיקגו הוא שבניגוד לדומיננטיות של יוצאי סיציליה במאפיה של ניו יורק, המקור של רוב המאפיונרים בשיקגו הוא מדרום איטליה ושבניגוד לקוזה נוסטרה של ניו יורק שלא קיבלה לשורותיה בני לאומים אחרים (בקושי קיבלו איטלקים שאינם סיציליאנים), האאוטפיט קיבלה לשרותיה ממש מימיה הראשונים בני גזעים אתניים אחרים כמו אירים, סקוטים ויהודים, כשהדוגמא הבולטת ביותר הוא ג'ק גוזיק - יהודי ממוצא פולני - מי שהיה שר האוצר של האאוטפיט במשך שנים ארוכות ונחשב לאדם היחיד שאל קפונה באמת סמך עליו (קפונה אמר זאת בעצמו). דמותו של גוזיק ויחסיו עם מלך המאפיה של שיקגו, קפונה, מזכירה במובנים רבים את זו של הגנגסטר היהודי מאיר לנסקי ואת יחסיו עם מלך המאפיה של ניו יורק - צ'רלי לוצ'יאנו, אלא שבניגוד לגוזיק שהיה חבר רשמי באאוטפיט, לנסקי שהיה חברו הטוב של לוצ'יאנו לא יכול היה להתקבל לעולם כחבר רשמי בקוזה נוסטרה.

הבדל נוסף בין הקוזה נוסטרה בניו יורק לאאוטפיט בשיקגו הוא טקס הקבלה למאפיה. בניגוד למשפחות הקוזה נוסטרה, בשיקגו ראשי האאוטפיט לא עורכים טקס לקבלתם של חברים חדשים למשפחה. אין הקזת דם מהאצבע שלוחצת על ההדק ולא שריפת כרטיס של הקדוש השומר בכף היד. בשיקגו קבלת חבר חדש מתבצעת לאחר שהבוס מסביר לחייל את כללי הארגון (בגדול - תישאר נאמן, אל תבגוד ואל תלשין) ומסתיימת בלחיצת יד. מספר החברים הרשמיים באאוטפיט מוערך היום בכ-150 עד 170 איש, אליהם יש להוסיף עוד כאלף גנגסטרים "מקושרים" לארגון - עובדים עבורו ונשמעים לבוסים שלו - אך לא חברים רשמיים בו.

ג'וני טוריו
אלפונס קפונה
קולוסימו ומורסקו
דל וינטר

כנופיות של פשע מאורגן בשיקגו מוכרות עוד מלפני המאה העשרים. את החלוקה הטריטוריאלית בין הכנופיות מתארים בדרך כלל ככנופיות הצד הדרומי של העיר מול כנופיות הצד הצפוני של העיר וכן כנופיות רובע "איטליה הקטנה" בעיר (הרובע ה-19 של שיקגו, שיש מי שכינו אותו "סיציליה הקטנה" בשל שליטת הכנופיות הסיציליאניות בו עוד בראשית המאה העשרים). האיש אשר לו מיוחס ריכוז הכנופיות הבולטות תחת בוס אחד ששולט בפעילות כולן הוא ג'יאקומו (ביג ג'ים) קולוסימו. ביג ג'ים נולד בקלבריה, דרום איטליה, בשנת 1875 והגיע עם משפחתו לשיקגו בגיל עשרים. חמש שנים אחר כך, סביב 1900 הוא כבר השתלט על פעילות היד השחורה (עסקי הסחיטה המסורתיים של המאפיה הסיציליאנית) ברובע איטליה הקטנה בעיר.

כדי להרחיב את עסקיו (בעיקר סחיטה וזנות - קולוסימו הוא אולי אחד הסרסורים הגדולים בהיסטוריה של אמריקה) היה צריך ביג ג'ים תוספת כוח רצינית ואת זו הוא קיבל עם הגעתו מניו יורק של אחד הגנגסטרים הבולטים של התקופה ג'וני (השועל) טוריו. טוריו היה אחיינה של אשתו של ביג ג'ים, ויקטוריה מורסקו, שהיתה מדאם מפורסמת וניהלה את בית הבושת הגדול ביותר בשיקגו. תוספת כוח רצינית נוספת היתה הברית שכרת ביג ג'ים עם הכנופיה הסיציליאנית של האחים הנוראים למשפחת ג'נה.

בשנת 1920 הגיע מניו יורק גם בחור צעיר, בן חסותו של ג'וני טוריו עוד מהלוואר-איסט-סייד של מנהטן, אלפונס קפונה. קפונה שעבד במועדון בקוני איילנד שהיה בבעלותו של הבוס של טוריו, הגנגסטר האגדי פרנקי ייל מברוקלין, בדיוק הצליח לחמוק מאישום ברצח לאחר שהיכה למוות את אחד מבאי המועדון, והיה צריך לקרר אותו קצת הרחק מהעיר הגדולה. הצטרפות לאב הרוחני שלו, טוריו, בשיקגו היתה הפתרון המובן מאליו.

זמן קצר לאחר מכן התערערו היחסים בין ביג ג'ים קולוסימו לבין ג'וני השועל. שתי סיבות עיקריות היו לכך: הראשונה היתה שבשנת 1920 נכנס לתוקפו בארה"ב חוק היובש שאסר שתייה, מכירה, הפצה וייצור משקאות אלכוהוליים. טוריו שהבין מיד את הפוטנציאל הגלום בהמשך אספקת הנוזלים המשכרים לציבור האמריקאי ניסה לשכנע את ביג ג'ים להיכנס לתחום של ייצור והברחת אלכוהול, אבל הבוס סירב. הוא העדיף להתמקד בעסקים המוכחים של זנות וסחיטה וחשש שהרחבת הפעילות הפלילית הכרוכה בהברחת אלכוהול תמשוך אש מיותרת מכיוון המשטרה ומכיוון יריביו בעולם התחתון. הסיבה השנייה היתה שבאותה תקופה עזב ביג ג'ים את אשתו, דודתו של טוריו, לטובת זמרת ברים צעירה בשם דל וינטר, מה שנתפס על-ידי טוריו כפגיעה חמורה בכבוד המשפחה ובמעמדה.

במאי 1920 חוסל ביג ג'ים קולוסימו, ככל הנראה על-ידי פרנקי ייל שהוזמן לשם כך על-ידי טוריו לשיקגו לאחר שקיבל את אישורם של בני בריתו של קולוסימו, האחים ג'נה. בכך הסתיים עידן ביג ג'ים אשר קיבל את הקרדיט ההיסטורי על איחוד הכוחות הקרימינלים האיטלקים בשיקגו והנחת היסודות לאחד מארגוני הפשיעה הגדולים בעולם.

לאחר חיסולו של קולוסימו השתלט טוריו על עסקיו של הבוס והפנה את עיקר משאביו לעסקי הברחת האלכוהול, אך לא זנח כמובן גם את הענפים הרווחים (והמשיקים) של זנות והימורים לא חוקיים. בתחילת שנות העשרים הנהיג טוריו, בעזרת סגנו אל קפונה, את הארגון, שקיבל את הכינוי אאוטפיט (Outfit - יחידה) בהצלחה רבה והרוויח מיליוני דולרים. הם המשיכו להרחיב את שליטתם על שטחים בדרום העיר והשתלטו גם על ה-Loop של שיקגו (אזור הדאון-טאון של העיר). טוריו התכוון להמשיך ולהרחיב את שליטתו גם לחלק הצפוני של העיר (בו שכן גם אזור חוף הזהב הרווחי), מה שהביא להתנגשות חזיתית עם הכנופיה ששלטה בצפון העיר - כנופיה גדולה וחזקה של רוצחים ומבריחי אלכוהול שבראשה עמדו דין או'בניון, ארל (היימה) וייס, וינסנט דרוצ'י וג'ורג' (באגס) מוראן.   

דין או'בניון
באגס מוראן
הרכב המשוריין של קפונה
טבח סט. ולנטיינס דיי
קפונה בשיאו

בשנת 1925 כמעט שילם טוריו בחייו על ניסיון ההשתלטות על הטריטוריה בצפון העיר. בתגובה לחיסולו של בוס הכנופיה הצפונית, דין או'בניון, חודשיים קודם לכן, נורה טוריו על-ידי אנשי הכנופיה הצפונית ונפצע קשה מאוד. הוא היה מאושפז כמעט שנה בבית חולים ולאחר ששוחרר הוא נכנס לכלא לעוד שנה לאחר שהורשע בעבירות על חוקי היובש. לאחר ששוחרר טוריו מהכלא, היה טוריו כבר חולה ועייף ממלחמות. הוא לא הצליח להשתחרר ממראות ניסיון החיסול שלו ורצה מנוחה מחיי הפשע. הוא עזב את ארה"ב, הפליג לאיטליה שם התיישב ביחד עם אשתו ובתו, ופרש כמעט לגמרי מעסקי המאפיה. לפני שעזב את ארה"ב העביר טוריו באופן רשמי את כל עסקיו לידיו של בן חסותו ומס' 2 שלו, קפונה, אשר למעשה ניהל את הארגון מאז ניסיון החיסול של השועל.

לא בכדי הפך אל קפונה לאייקון המוכר ביותר של המאפיה. הוא היה אכזר הוא היה מוכשר והוא לא היה מוכן לקבל שום מחסום בפני עסקיו ושאיפותיו האישיות. תקופת שלטונו, בשיאה של תקופת היובש, נחשבת לאחת התקופות הרווחיות בהיסטוריה של המאפיה, כמו גם האלימה שבהן. שיקגו של ימיו הפכה לשדה קרב אחד גדול שבו שילמו יריביו, ביניהם הפושעים הבולטים בשיקגו של התקופה, בחייהם. טבח ואלנטיינ'ס-דיי, האירוע שבו חיסלו אנשיו של קפונה שבעה מראשי הכנופיה הצפונית היריבה במופע אור-קולי של מכונות ירייה ורובי ציד, הפך לאחד מסמלי מלחמת הכנופיות של שיקגו והטביע את חותמו על התרבות האמריקאית לעולם. כאשר נשאל מנהיג הכנופיה הצפונית, הגנגסטר באגס מוראן (שניצל בנס משום שאיחר אך חוסל מאוחר יותר), מי לדעתו עמד מאחורי טבח ואלנטיינ'ס-דיי, הוא ענה ללא היסוס: "רק אל קפונה יודע להרוג ככה".

יחד עם זאת לפי ההערכות, בין שנת 1925 ל-1930 עסקיהם הפליליים של אל קפונה והאאוטפיט גלגלו מעל 100 מיליון דולר בשנה. 100 מיליון דולר בשנה! בנוסף לכך מלך המאפיה של שיקגו היה למעשה חסין מפני כל אפשרות של העמדה לדין בזכות מערכת משומנת של הפעלת טרור על כל עד פוטנציאלי ותשלום שוחד לפקידי ממשל, שוטרים, שופטים ואנשי התביעה.

בתחילת שנות השלושים כוחו של אל קפונה היה מפלצתי. טבח ואלנטיינ'ס-דיי בפברואר 1929 מצד אחד, הפיכתו של קפונה לגיבור תקשורתי וכוכב חברתי - מגה סלבריטי - מצד שני, והתעצמותה הכלכלית של המאפיה בשיקגו - בזכות הרווחים העצומים שגרפה מעסקי האלכוהול האסור - מצד שלישי, הביאו את רשויות החוק למסקנה שיש לעשות הכל כדי לסלק את מלך העולם התחתון של שיקגו מהרחובות.

המסקנה הזו הובילה להתגבשות אסטרטגיה חדשה בניסיון להפיל את הבוס הכל יכול משיקגו. הרעיון, אותו פיתח התובע הכללי של ארה"ב אנדרו מלון, היה פעולת צבת כפולה: ראשית להוכיח ש"ביג אל" קפונה מעלים מסים מהכנסותיו העצומות ושנית להוכיח כי הוא עומד בראש הפעילות שמפרה את חוקי היובש - מייצר, מבריח, מפיץ ומוכר משקאות אלכוהוליים. בתחילת 1930 נבחר אליוט נס, סוכן הרשות לאכיפת חוקי האיסור על הפצת ומכירת אלכוהול בתקופת היובש, להוביל את הפעילות בגזרת הפרת חוקי היובש, בדגש על מבשלות הבירה והוויסקי הלא חוקיות ונתיבי ההברחה וההפצה של משקאות אלכוהוליים בשיקגו.

במשך השנים נקשרו כתרים רבים לצוות "הבלתי משוחדים" (The Untouchables) של אליוט נס, ובאין ספור ספרים, סרטים וסרטי טלוויזיה תואר מאבקם הקשה נגד קפונה ואנשיו, שכלל בין היתר ניסיונות מצד המאפיה לרצוח חברים בצוות ואפילו את נס עצמו. במציאות, ספק אפילו אם חלק מכל זה היה נכון. מה שככל הנראה כן היה, זה הרבה לחץ מצד האאוטפיט על עושי דברה בחלונות הגבוהים של הממשל בשיקגו להוריד מעל גבם את נס והצוות שלו. בניגוד לסרטים ולסדרות הטלוויזיה, אין כל עדות לרצח אחד מחברי הצוות של נס, או לניסיון התנקשות בנס עצמו, אך מה שכן יש זה המון פרסומים בעיתונות של אותה תקופה על פעילות הצוות והצלחותיו בחשיפת וסגירת מבשלות האלכוהול של קפונה. לנס היו קשרים מצויינים עם עיתונאים וכתבים והוא ניצל זאת היטב כדי למשוך את תשומת לב התקשורת והציבור לפעילותו המוצלחת של צוותו.

אליוט נס
פריצת הכספת של קפונה
התא בכלא באטלנטה
פול ריצ'ה
פרנק ניטי

אבל שוב, ובניגוד למיתוס, לא היה זה צוות הבלתי משוחדים שסיים את עידן קפונה בשיקגו. לעבודת הצוות של נס היתה השפעה רצינית ביותר, שאסור להמעיט בערכה, על פעילות האאוטפיט בתחום האלכוהול, אבל מה שהפיל בסופו של דבר היה הנשק העיקרי שהפעיל הממשל נגדו - מס הכנסה. בשנת 1927 קבע בית המשפט העליון תקדים - בעניינו של מבריח אלכוהול בשם מני סאליבן - לפיו גם על הכנסות ממקורות בלתי חוקיים קיימת חובה לשלם מס הכנסה. 

במהלך 1930, בזמן פשיטה על אחד המחסנים ששימשו את האאוטפיט התגלתה מגירה נסתרת בשולחן משרדי ובתוכה מחברת מפוצצת בחישובים מספריים. לאחר שפוענחו המספרים שבמחברת הסודית, והתברר כי מדובר בהכנסות האאוטפיט שעליהן כמובן שלא שולם כל מס, החלו אנשי מס הכנסה לגבש ראיות שיוכיחו שקפונה העלים מסים במשך שנים ארוכות. בהתבסס על תקדים סאליבן נעצר קפונה בחודש יוני 1931 וארבעה חודשים לאחר מכן הורשע ב-5 מקרים של העלמת מס בין השנים 1925 ל-1929, ובך הכל העלמת מס בשווי של 165 אלף דולר (הוא הואשם ב-22 מקרים של העלמת מס ובנוסף לכך גם ב-5000 עבירות על חוקי היובש - אך מ-17 אישומים בהעלמת מס ומכל האישומים בנוגע לאלכוהול הוא זוכה). לאחר שכל הערעורים שהגיש קפונה נדחו, הוא החל לרצות את עונש 12 שנות המאסר שנגזר עליו ב-1932.

"הבלתי משוחדים" הפך לאחד ממטבעות הלשון המפורסמים בתרבות האמריקאית והיה הכותרת של ספר (שנכתב על ידי אליוט נס ב-1957), סדרת טלוויזיה (שהופקה בשנת 1959 ושוב מחדש ב-1993 על בסיס ספרו של נס), סרט קולנוע (של בראיין דה פלמה משנת 1987 בכיכובם של קווין קוסטנר - בתפקיד נס, שון קונרי ורוברט דה נירו - בתפקיד קפונה) ומשחק מחשב (על בסיס הסרט). "הבלתי משוחדים" היה גם שמן של מספר להקות מוזיקליות לאורך השנים.

לאחר שהצליח לשחד את הסוהרים ומנהלי בית הכלא באטלנטה שאליו נשלח בתחילה, הועבר קפונה לכלא אלקטרז הנודע לשמצה ושם נגמרה התהילה שלו. הוא החל לאבד את שפיות דעתו בשל הבידוד (באלקטרז הוא לא הצליח לשחד אף אחד וכאשר נתפס מנסה, הוא נשלח לצינוק) ובגלל מחלת הסיפיליס ממנה סבל (הוא נדבק שנים רבות קודם לכן ולא הבריא לחלוטין). קפונה הפך קורבן להתעללות האסירים האחרים באלקטרז שהיו באמת הרוצחים, השודדים והאנסים המטורפים ביותר באמריקה ונהנו להתעלל במי שנחשב לאחד הפושעים החזקים והעשירים מחוץ לכלא, אך בתוך אלקטרז המבודד - וללא אנשיו - היה סתם עוד שבר כלי.

לאחר מעצרו של קפונה הפך פול (המלצר) ריצ'ה לבוס החדש של המשפחה, אלא שעובדה זו לא היתה ידועה לציבור הרחב וגם לא לרשויות החוק. ביחד עם "ביג אל" קפונה נשפט והורשע גם חבר נוסף באאוטפיט, פרנק ניטי. אלא שבניגוד לבוס שנידון ל-12 שנה (וריצה בסוף 7) נידון ניטי למאסר של שנה וחצי בלבד ועם שחרורו הוכתר על-ידי התקשורת כבוס החדש של המאפיה בשיקגו. ניטי שיחק את המשחק וכלפי חוץ התנהג ודיבר כמו הבוס החדש של האאוטפיט, אלא שלמעשה הוא רק מילא את תפקיד הפרונט-בוס (בוס כלפי חוץ) בעוד שהבוס האמיתי של האאוטפיט היה ריצ'ה. 

הכתרתו של ניטי בתקשורת כבוס של האאוטפיט העידה יותר מכל על חוסר המידע סביב מה שהתרחש באמת בתוך הארגון, משום שרק מי שבאמת לא היו בעניינים היו יכולים לחשוב שבכירי הארגון, אנשים כמו פול ריצ'ה, אנטונינו (גו באטרס) אצ'רדו, מורי (דבשת) האמפריז וג'ק גוזיק קיבלו הוראות מפרנק ניטי. בכל מקרה, כמו שזה הוצג כלפי חוץ - ניטי היה הבוס וריצ'ה נחשב לאנדר-בוס שלו, אבל מי שצריך היה לדעת מה באמת המצב ידע היטב מי הבוס האמיתי. כך בסוף מלחמת המאפיה בניו יורק בתחילת שנות השלושים (מלחמת הקסטלמרים), כאשר התפנו צ'רלי (לאקי) לוצ'יאנו ומאיר לנסקי להקים את מועצת המאפיה וסינדיקט הפשע הלאומי, מי שנחשב בעיניהם לבוס של האאוטפיט בשיקגו, לאחר מעצרו של אל קפונה, היה פול ריצ'ה.

ג'ון רוזלי
צ'רלס ג'יו
לואי קמפניה
ווילי ביוף
מורי האמפריז

ריצ'ה היה מהבוסים רכי הדיבור, אך חסרי הרחמים, ולו מיוחסות זכויות היוצרים על הביטוי "make him go away" כהוראת חיסול. תחת הנהגתו גדלה האאוטפיט והרחיבה את השפעתה גם הרחק מהבית באילינוי. בין היתר צברה המשפחה כוח רב בלוס-אנג'לס (עם דגש על בירת הקולנוע - הוליווד), שם ניהל את ענייניה ג'ון (ג'וני היפה) רוזלי. תחת ריצ'ה חיזקה האאוטפיט גם את קשריה עם הקוזה נוסטרה בניו יורק.

בשנת 1943 הואשמו רבים מראשי האאוטפיט בסחיטת ראשי האולפנים הגדולים ובכירים נוספים בתעשיית הקולנוע בהוליווד, ביניהם אולפני M.G.M, פרמאונט, פוקס המאה ה-20 ועוד. בין הנאשמים היו גם הבוס ריצ'ה, הפרונט-בוס ניטי, הקאפואים לואי ("ניו יורק הקטנה") קמפניה, צ'רלס (אף דובדבן) ג'יו וכמובן האיש של המשפחה בלוס-אנג'לס, הקאפו ג'וני היפה רוזלי. כמו במקרים רבים לפני כן (וגם בעתיד של יחסי המאפיה וענפי התעשייה השונים) גם כאן נעזרו תחילה האולפנים בגנגסטרים כדי למנוע מאיגודי העובדים של תעשיית הקולנוע לשבות ולעשות בעיות, ובסופו של דבר מצאו את עצמם נסחטים בידי אלו שהם בעצמם ביקשו את עזרתם.

בחודש דצמבר 1943 הורשעו הבוס פול ריצ'ה והנאשמים האחרים (מלבד ניטי שאולץ להתאבד בינתיים) בכל האישומים נגדם ונידונו למאסר של עשר שנים בכלא הפדראלי באטלנטה (ווילי ביוף - האיש של האאוטפיט בארגון עובדי תעשיית הקולנוע - שהפך לעד מדינה, אמנם חמק ממאסר אך שילם על כך לימים בחייו). אלא שתנאי המאסר בבית הכלא הקשוח, והמרחק הרב ממרכז העסקים שלהם בשיקגו לא מצא חן בעיני הגנגסטרים שהחלו להפעיל את השפעתם הפוליטית כדי להתקרב הביתה. ריצ'ה ואנשיו ביקשו לעבור למתקן נוח יותר בליוונורת', טקסס, אך סורבו ובנוסף לכך עמדו להיות מוגשים נגדם כתבי אישום נוספים שהיו מחסלים לגמרי את סיכוייהם להשתחרר על תנאי מוקדם יותר.

כאן נכנס לתמונה מורי (הגמל) האמפריז, איש הקשר של האאוטפיט לפוליטיקאים ולבכירי הממשל האמריקאי. בשנת 1947 נרקמה העסקה בין מורי האמפריז לבין התובע הכללי של ארה"ב, טום סי. קלארק, שהפכה את הגמל לאגדה ואת השפעתה של האאוטפיט על הצמרת הגבוהה ביותר של הממשל בארה"ב לעובדה מצערת (או משמחת תלוי בצד של מי אתם). טום קלארק, התובע הכללי בממשלו של הנשיא הארי טרומן שנבחר בשנת 1945, היה האיש שבידיו היו המפתחות הן להעברת ראשי האאוטפיט לכלא נוח יותר ובעיקר לסגירת התיקים החדשים נגדם, אך היה צריך להציע לו בונבון מפתה במיוחד כדי שייעשה זאת לאור האמבוש התקשורתי, הציבורי והפוליטי שהיה צפוי לו כאשר הדברים יצאו לאור. האמפריז יצר קשר עם התובע הכללי קלארק ואמר לו כך: אם יהיה לך עור מספיק עבה כדי לבצע את המהלך שאני מבקש ממך לבצע, אני מבטיח לך שאתה תהיה המועמד הראשון בתור להתמנות לתפקיד שופט בבית המשפט העליון של ארה"ב.

להבטחה של האמפריז היה כמובן כיסוי ובחודש אוקטובר 1949 הפך טום קלארק למועמד של הנשיא טרומן לתפקיד שופט בבית המשפט העליון של ארה"ב. השאלה היא רק איך היה יכול האמפריז להבטיח דבר כזה?

בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 1945 נבחר הנשיא הארי טרומן הרבה מאוד בזכות מימון בסכומי עתק שקיבל ממשפחת המאפיה של קנזס סיטי - איתה היה לאאוטפיט קשר הדוק בעסקים פליליים ופוליטיים גם יחד. האמפריז ידע שאם הוא יחשוף את הקשר של הנשיא ה-33 של ארה"ב למאפיה ויפרסם את סכומי הכסף שתרם העולם התחתון למנהיג העולם העליון, תיפח תיבת פנדורה שמי יודע איך היא תיסגר. גם האיש החזק בוושינגטון ידע זאת ולא נדרש זמן רב מדי כדי להסביר לו מה החלק שלו בעסקה. בשנת 1947 השתחררה כל החבורה והבוסים חזרו הביתה שש שנים קודם למועד סיום ריצוי העונש המקורי שנגזר עליהם.

אנטונינו אצ'רדו
סם (מומו) ג'יאנקנה

תנאי השחרור היחיד נגע לבוס ריצ'ה - נאסר עליו להיראות יותר בחברת מאפיונרים אחרים. הבוס קיבל את התנאי והעביר את השליטה במשפחה למס' 2 שלו, אנטונינו (ג'ו באטרס) אצ'רדו, וכביכול פרש מהמאפיה. באופן מעשי פרש ריצ'ה רק באופן חלקי ולמעשה רק הוריד פרופיל אך המשיך לשמש כיועץ סתרים לבוס החדש, סגנו לשעבר. לדעת לא מעט מקורות, למעשה המשיך ריצ'ה להיות הבוס האמיתי של האאוטפיט עד מותו בשנת 1972 ושום עסקה גדולה או חיסול משמעותי לא נעשו בלי ידיעתו וככל הנראה הסכמתו.

טוני ("ג'ו באטרס") אצ'רדו היה הבוס של האאוטפיט משנת 1945 ועד שנת 1955, אז העביר את תפקיד הבוס לסם (מומו) ג'יאנקנה, ושוב משנת 1966 עד כמעט יומו האחרון בשנת 1992. במשך כל הזמן הזה הסתתר אצ'רדו מאחורי מי שתפקדו כבוסים הרשמיים של המשפחה, בוסים כלפי חוץ (פרונט-בוס), אלא שמי שבאמת ניהל את האאוטפיט היה הוא. את הצלחתו של אצ'רדו לעמוד בראש המשפחה במשך שנים כה ארוכות ובהצלחה כה רבה (הוא הרחיב את עסקיה והשפעתה של האאוטפיט כמו שאף בוס לא עשה לפניו וגם לא אחריו) מייחסים בעיקר לחוכמתו ולנטייתו לשמור על פרופיל נמוך ולהתרחק מאור זרקורי התקשורת. פול ריצ'ה, שהיה פטרונו של אצ'רדו, אמר פעם על בן חסותו: "לאצ'רדו היה יותר שכל לפני ארוחת הבוקר מאשר היה לאל קפונה כל היום". זו אולי גם היתה הסיבה שאצ'רדו, במשך כמעט 70 שנות קרירה כגנגסטר, בילה רק לילה אחד מאחורי הסורגים. לכל הדעות, טוני (שכונה גם "ביג טונה") אצ'רדו נחשב לבוס הטוב ביותר בהיסטוריה של האאוטפיט של שיקגו.

תחת הנהגתו התרחבה פעילות האאוטפיט של שיקגו, שהפכה להיות ארגון הפשיעה החזק ביותר בארה"ב. לא חזקה יותר מכל הקוזה נוסטרה בניו יורק, אך לבטח חזקה מכל אחת מחמש המשפחות בנפרד. בניצוחו של אצ'רדו נכנסה האאוטפיט לתחום מכונות המזל והמכונות האוטומטיות למכירת מזון ומשקאות, ביססה את שליטתה בתחום הפצת סיגריות ואלכוהול שלא עברו תחת שלטונות המס והחלה לראשונה לעסוק בסחר בסמים. בגדול אפשר לומר כי בתקופתו של אצ'רדו השתלטה האאוטפיט על פעילות הפשע המאורגן ברוב חלקה המערבי של ארה"ב, עם דגש על לאס-וגאס ועל הוליווד. אחת הדוגמאות המפורסמות לשליטה הכמעט אבסולוטית של הארגון משיקגו בהוליווד היתה בשנת 1948, אז הורה אצ'רדו לנציג האאוטפיט בלוס אנג'לס, ג'ון (ג'וני היפה) רוזלי, להכריח את אחד האנשים החזקים ביותר בעיר הסרטים - נשיא אולפני קולומביה הארי כהן, להחתים על חוזה רב שנתי את השחקנית האלמונית עד אז מרילין מונרו. כהן, שהיה ידוע כמי שאף פעם לא חשש להיכנס לעימותים ואפילו אהב את זה, קיבל את התכתיב שקבע לו רוזלי בלי לצייץ. מי שהיה בעניינים לא הופתע, לכהן לא היתה ברירה ולו רק משום שאת השליטה שלו באולפני קולומביה הוא השיג בעזרת המאפיה (כספית ואחרת) אותה סיפקו לו אצ'רדו ורוזלי.

בתקופתו של אצ'רדו הרחיבה האאוטפיט גם את שליטה בבתי הקזינו הגדולים של לאס וגאס, על חשבונה של הקוזה נוסטרה מניו יורק (בתחילת שנות החמישים השקיעה המשפחה מיליונים בהשתלטות על מספק בתי קזינו בווגאס, ביניהם הסטארדסט, הריוויירה וטרופיקנה) והבטיחה שבכל בתי הקזינו החוקיים של בירת ההימורים של ארה"ב יעשה שימוש אך ורק במכונות המזל של אצ'רדו.

בין היתר מיוחסת הצלחתו של אצ'רדו גם לחוכמה שהפגין בצמצום פעילות הארגון בכמה מתחומי העיסוק המסורתיים של המאפיה שמשכו את תשומת לב רשויות החוק, כמו סחיטה ושליטה באיגודי עובדים. לאצ'רדו מיוחס גם שינוי מדיניות האאוטפיט בנוגע לעסקי המין, כאשר בתקופתו הלכה ופחתה החזקת הארגון בבתי בושת ומעורבות בעסקי הזנות הפומבית (התחום שסימל עד אז את פעילות האאוטפיט, למעשה תחום העיסוק המקורי של הארגון ומייסדו, ג'ים קולוסימו) ובמקום זאת השתלטה האאוטפיט על תעשיית שירותי הליווי הדיסקרטיים בבתי מלון. כל השינויים האלה והניהול הנכון של הארגון על-ידי אצ'רדו הובילו את האאוטפיט לתור הזהב של הארגון מבחינת רווחים והשפעה.

בשנת 1957 יעץ פול ריצ'ה לטוני אצ'רדו לוותר על תפקיד הבוס ולהעבירו לסם (מומו) ג'יאנקנה, כדי להוריד מעצמו את רשויות החוק (בעיקר רשויות המס שהמשיכו לנסות ולהפיל את ראשי הארגון באותו אופן שהפילו את הבוס והסמל של האאוטפיט - אל קפונה) ולתת לג'יאנקנה להיות קולט הברקים של המשפחה. אצ'רדו מילא אחר עצתו של הקונסיליירי שלו והעביר את הדרגה הבכירה במשפחה לג'יאנקנה אשר היה טיפוס מוחצן וצבעוני שמשך מיד את תשומת הלב של התקשורת וגם (כפי שצפה ריצ'ה) של רשויות החוק. כעת לצד הקונסיליירי המיוחד, פול ריצ'ה, קיבל גם אצ'רדו תפקיד של יועץ ונחשב לקונסיליירי של האאוטפיט. בעקבות המהלך ג'יאנקנה הפך לבוס הרשמי של המשפחה, זה שמנהל את ענייניה היומיומיים, אך הוא לא קיבל שום החלטה משמעותית בלי להתייעץ (ולמעשה לקבל אישור) משני היועצים שלו.

ג'יאנקנה יצא באותה תקופה עם הזמרת פיליס מקגוויר, חברת הלהקה המצליחה האחיות מקגוויר, והיה גם חברם של רונלד רייגן, אד סאליבן, פרנק סינטרה, מיקי מנטל ועוד כוכבים הוליוודיים וכוכבי ספורט. הוא היה גם, ולמעשה עודנו בקרב רבים, אחד החשודים העיקריים ברצח נשיא ארה"ב ג'ון פיצג'רלד קנדי, אחיו - התובע הכללי של ארה"ב - בובי קנדי וכוכבת הקולנוע מרילין מונרו. כמובן כן בתקופתו של ג'יאנקנה חברו ה-CIA והמאפיה בניסיון לחסל את השליט החדש של קובה, פידל קסטרו, אשר השתלטותו על המדינה השכנה היתה אסון גם למאפיה שאיבדה כסף רב שהיה מושקע בבתי הקזינו שלה בהוואנה וגם לארה"ב שאיבדה טריטוריה חשובה לטובת יריבתה במלחמה הקרה, ברית המועצות.

ג'וזף איופה
פרנקי רוזנטל
אנתוני ספילוטרו

בשנת 1966 אולץ ג'יאנקנה על-ידי "היועצים" פול ריצ'ה וטוני אצ'רדו לוותר על תפקיד בוס המשפחה. שתי סיבות הביאו את היועצים להדיח את ג'יאנקנה: הראשונה תשומת הלב האין סופית שהוא משך מצד הציבור, התקשורת ורשויות החוק, והסיבה השניה היתה סירובו לחלוק עם האאוטפיט את רווחיו הגדולים מבתי הקזינו שלו במרכז אמריקה (גם לאחר סגירת בתי הקזינו בקובה) ובטהרן. זו היתה הפרה חמורה ביותר של חוקי האאוטפיט.

למרות עוצמתו בחוץ, בתוך האאוטפיט ג'יאנקנה כנראה לא יכול היה להמרות את פיהם של ריצ'ה ואצ'רדו, והוא נאלץ לקבל את תכתיביהם ולפנות את כסא הבוס. את שבע השנים הבאות, בין 1967 ל-1974, הוא בילה בעיקר במכסיקו בסוג של גלות שגזרו עליו ריצ'ה ואצ'רדו, עד שהשלטונות במכסיקו, בלחץ הממשל האמריקאי, גירשו אותו בחזרה לארה"ב.

זמן קצר לאחר ששב לשיקגו חוסל ג'יאנקנה בביתו. הוא נרצח זמן קצר לפני שהיה אמור להופיע בפני ועדה מיוחדת של הסנאט האמריקאי שחקרה את קשרי ה-CIA והמאפיה למזימה לחסל את מנהיג קובה, פידל קסטרו. רבים אז, כמו היום, חשדו כי רק ל-CIA היו הסיבות, כמו גם האמצעים והיכולת, לחסל את סאם ג'יאנקנה בלי להיתפס, אך ראש סוכנות הביון בימים ההם, ויליאם קולבי, צוטט אז באומרו: "אין לנו שום קשר לכך".

חשוד נוסף ששמו עלה תמיד כאפשרות למי שחיסל את בוס האאוטפיט לשעבר, היה האנדר-בוס החדש של האאוטפיט, מס' 2 של טוני אצ'רדו שתפס מחדש את הפיקוד על הארגון, ג'וזף (ג'ואי דאבז) איופה, לשעבר חברו של ג'יאנקנה. הסיבה היתה ככל הנראה המשך סירובו של ג'יאנקנה, למרות עונש הגלות שנגזר עליו, לחלוק את רווחיו מאוניות הקזינו במכסיקו שבהן עדיין שלט. אחר חיסולו של ג'יאנקנה, השתלט איופה על עסקי הקזינו שלו (ובניגוד לג'יאנקנה התחלק ברווחים עם הקאפואים שלו), מה שהפך אותו מיד לחשוד המיידי באחריות לרצח.

לאחר סילוקו של ג'יאנקנה מתפקיד הראש הרשמי של המשפחה עמדו בראשה מספר בכירים אשר שימשו כפרונט-בוסים, ניהלו את ענייניה היום-יומיים והיו מוסמכים לקבל החלטות שבשגרה, אך היו כפופים לאצ'רדו בכל החלטה חשובה - עסקים או חיסול: סמואל (ציצי) בטאליה (1966-1967), ג'ון (ג'קי דה לאקי) סרון (1967-1969), פליקס (מילווקי פיל) אלדריסיו (1969-1971), ג'וזף איופה (1971-1986), ג'וזף פריולה (1986-1989), וסמואל (כנפיים) קרליסי (1989-1993) אשר בתקופתו מת אצ'רדו והוא הפך לבוס המשפחה גם באופן מעשי. מבין כל מי ששימשו כפרונט-בוסים, ג'ואי איופה נחשב למי שהיה הבוס החזק והעצמאי ביותר, וככל הנראה בתקופתו כפרונט-בוס השפעתו של אצ'רדו היתה חזקה פחות מאשר בזמנם של האחרים.

במהלך שנות השבעים היתה האאוטפיט של שיקגו שותפה למשפחות המאפיה מקנזס סיטי, מילווקי וקליבלנד והקוזה נוסטרה בניו יורק בהשתלטות חשאית על חמישה מבתי הקזינו הגדולים של לאס-וגאס. ארבעה בתי קזינו נקנו בידי תאגיד חוקי, בשם ארג'נט (Argent), שבראשו עמד אדם בשם אלן גליק, ששימש כאיש קש של המאפיה, אך היה בו צורך משום שאנשים שהיו מחוברים לפשע המאורגן לא הורשו לקנות בתי קזינו בווגאס. הודות לקשרים שנרקמו בין המאפיה לאיגוד נהגי המשאיות והמובילים של ג'ימי הופה, השתמשה המאפיה בכספי קרן הפנסיה של מיליוני הנהגים שהיו חברים באיגוד כדי לממן את רכישת בתי הקזינו: סטארדסט, פרמונט, אסיינדה והמרינה. מלון-קזינו נוסף, הסירקוס, נקנה גם הוא בכספי הפנסיה של איגוד המובילים על-ידי גורם אחר.

לאחר שהושלמה רכישת חמשת בתי הקזינו הורו הבעלים האמיתיים של התאגיד למנהלו, אלן גליק, להציב את "ידידם" פרנק (לפטי) רוזנטל בעמדת ניהול בכירה בתאגיד. מרגע זה למעשה השתלט רוזנטל על ניהול בתי הקזינו, בעוד את הגב הביטחוני (מפני פושעים אחרים) סיפקה לעסק החדש האאוטפיט של שיקגו באמצעות האיש שלה בווגאס ובדרום קליפורניה - הקאפו טוני (הנמלה) ספילוטרו. המזימה של המאפיה היתה כפולה: מצד אחד השתלטות במרמה על בתי הקזינו, אותם לבוסים של המאפיה כאנשים בעלי עבר פלילי אסור היה לקנות בעצמם, ומרגע שבתי הקזינו היו בידיה של המאפיה החלה גם הונאה של העלמת הכנסות ומס מהכסף שהכניסו בתי הקזינו.

ג'ון סרון
ג'ואי (הליצן) לומברדו
ג'יימס מרסלו
ג'ון דיפרונזו

בשנים הראשונות נראה היה שהמזימה עבדה חלק, והכסף התחיל לזרום לבעלי הבית החדשים של בתי הקזינו, אבל למעשה מהרגע הראשון רשויות החוק החלו לחשוד, לחקור ובסופו של דבר לעלות על עקבות המאפיה ולפוצץ את כל העסק. בשנת 1979 חשפה יחידת הביקורת של מועצת ההימורים של נוואדה - הגוף שמפקח על תעשיית ההימורים במדינה - את התרמית. החשיפה הראשונה היתה 7,200 דולר במטבעות של רבע דולר (quarters) שהוסתרו בכספת משנית של בית הקזינו סטארדסט ולא נרשמו בספרי החשבונות של הקזינו ושל חברת הניהול שלו, זאת אומרת אמורים היו להגיע למאפיה מבלי להיות מדווחים. לאחר מכן נחשפה כספת נוספת ובה 3,200 דולר ובקזינו פרמונט נמצאו עוד כספות עם סכומי כסף באותו סדר גודל שלא דווחו והתעורר החשד כי כך העלימו בתי הקזינו של חברת ארג'נט הכנסות במיליוני דולרים. לאחר חקירה מקיפה הגיעו הרשויות למסקנה כי הונאת המאפיה רק מהכנסות מכונות המזל בשני בתי הקזינו האלה עלתה על 12 מיליון דולר. בשנת 1986 הורשעו איופה, האנדר-בוס שלו ג'ון סרון, הבוס מקנזס סיטי - קרל (קורקי) סיוולה ושאר המעורבים במזימה.

לימים עלה החשד כי ג'ואי איופה היה זה שהורה על חיסולו של איש המשפחה בווגאס, טוני ספילוטרו, שגופתו נמצאה בקבר מאולתר ביחד עם גופת אחיו, מייקל, בסוף שנת 1986. שני האחים ספילוטרו הוכו למוות ונקברו חיים באיזה חור באינדיאנה (בשטח שהיה שייך לאיופה), ככל הנראה כתוצאה ממעצרו של הבוס בפרשת ההונאה בווגאס. לפי הסיפורים האשים איופה את ספילוטרו בכך שהוא נידון ל-28 שנות מאסר ונראה היה שהוא יסיים את חייו בכלא. אבל איופה לא סיים את חייו בכלא. בשנת 1996 הוא זכה לשחרור מוקדם ומת כחצי שנה לאחר מכן בגיל 89. הסרט 'קזינו' משנת 1995, בכיכובם של רוברט דה-נירו, שרון סטון וג'ו פשי, מבוסס על פרשה זו.

גם באופן העברת השליטה באאוטפיט, היה שונה הארגון משיקגו מאחיו בניו יורק. בניגוד למלחמות העולם שניהלו משפחות הקוזה נוסטרה בינן לבין עצמן על השליטה בתוך המשפחה ועל השליטה במועצת המאפיה, העברת השלטון באאוטפיט לדור הבא שתפס את ההנהגה היתה חלקה ונטולת אלימות, מה שאיפשר גם את המשך השגשוג הכלכלי וההתנהלות העסקית שלא נפגעו כתוצאה ממלחמות מיותרות. בשנת 1997 העריכו חוקרי ה-F.B.I כי את צמרת האאוטפיט מאיישים ג'ון (בלי אף) דיפרונזו (בוס), טוני זיזו (אנדר-בוס), ג'וזף (ג'ואי הליצן) לומברדו ואנג'לו לה פייטרה (קונסיליירים בצוותא), אנתוני סנטרצ'יו (קאפו - בוס החלק המערבי של שיקגו), ג'ון מונטלאונה (קאפו - בוס החלק הדרומי של שיקגו) וג'וזף (ג'ו הבנאי) אנדריאצ'י, בן חסותו של דיפרונזו (קאפו - בוס החלק הצפוני של שיקגו).

בשנת 2005 הצליח דיפרונזו לחמוק מציפורני רשויות החוק, לאחר שהתביעה הפדראלית לא הצליחה להגיש נגדו כתב אישום במסגרת המשפט ההמוני נגד ראשי המאפיה בשיקגו, שנודע בשם "משפט סודות המשפחה". בין הנאשמים במשפט ההמוני היו ג'יימס מרסלו, ג'וזף (ג'ואי הליצן) לומברדו, פרנק קלבריזי ובנו ניק קלבריזי, פול צ'ירו, אנתוני דויל, ניק פריולה (בנו של הבוס לשעבר ג'וזף פריולה), מייקל מרסלו (אחיו של ג'ימי מרסלו) ועוד. הם הואשמו בין היתר ב-18 מעשי רצח, ניהול רשתות של בתי בושת, ניהול משחקי הימורים לא חוקיים, הצתה, הלוואות בשוק אפור, סחיטה, הונאה ועוד עבירות על חוק איסור פשיעה מאורגנת (RICO). בין הנאשמים היה גם האנדר-בוס, טוני זיזו, אך בשנת 2006 הוא נעלם. כאמור, באופן פלא, שמו של הבוס דיפרונזו לא הופיע בכתב האישום, לאחר שהוא הצליח לחמוק מהרשת שטוו סביב האאוטפיט רשויות החוק השונות ובראשן ה-F.B.I.

ככל הנראה, דיפרונזו לא ממש הצטער על מעצרו של ג'ימי מרסלו (אשר בהמשך הורשע ונידון למאסר עולם), שנחשב לאיום הממשי היחיד על מעמדו כראש האאוטפיט, והוא המשיך לטפח את בן חסותו, ג'וזף אנדריאצ'י, כיורשו המיועד. לפי מקורות אחרים מי שיחליף את דיפרונזו (נכון ל-2008 הוא כבר בן 80) יהיה אחיו, פיטר, ורק אחריו יקבל את המושכות אנדריאצ'י. בכל מקרה, כיום, ככל הידוע, עדיין עומד ג'ון דיפרונזו בראש אימפריית הפשע של שיקגו ושולט על מגוון עסקים קרימנליים המגלגלים מאות מיליוני דולרים בשנה.