ג'וני טוריו

ג'וני (ג'יובניני) טוריו, אחד האבות המייסדים של המאפיה האיטלקית בניו יורק ובשיקגו, היה ראש המשפחה של שיקגו (האאוטפיט) משנת 1920 ועד לניסיון החיסול ששלח אותו לתקופה ארוכה בבית חולים, בשנת 1925, אז הוא העביר את השליטה בארגון לבן חסותו ומספר 2 שלו - אלפונס (ביג אל) קפונה.

טוריו נולד בכפר אירסינה (Irsina) בדרום איטליה. בגיל שנתיים נפטר אביו ואמו היגרה ביחד עם בנה הקטן לניו יורק. כילד שגדל בסלאמס של הלוואר איסט סייד של מנהטן, העבודה הראשונה שלו היתה סבל בסופרמרקט, שהיה למעשה כיסוי לבר לא חוקי. עבודה נוספת מוכרת של טוריו מאותה תקופה היתה דורמן בבר אחר. כנער הנהיג טוריו כנופיית רחוב קטנה, של נערים בני גילו, שנקראה הכנופיה של רחוב ג'יימס. מיד כאשר החל להרוויח הוא פתח עבור הכנופיה, שהתפתחה וגדלה, מועדון ביליארד אשר הפך במשך הזמן גם למועדון הימורים בלתי חוקי, למשרד הלוואות בריבית קצוצה ולמטה שלו.

חריפותו והצלחתו העסקית של טוריו, שכבר אז הקנו לו את הכינוי "השועל", משכו את תשומת ליבו של פאולו ואקארלי, הלא הוא פול קלי - מנהיג כנופיית חמש הנקודות המפורסמת בניו יורק. בשנת 1905 הצטרפה כנופיית רחוב ג'יימס כמו שהיא לתוך כנופיית חמש הנקודות. במשך הזמן הפך טוריו למספר 2 של קלי. טוריו ממש העריץ את קלי, שלימד אותו את תרבות הפשע המאורגן. קלי לימד את טוריו להתלבש כראוי לגנגסטר מכובד, לימד אותו לא לקלל ובעיקר לימד אותו איך לבנות לעסקים הפליליים חזות מהוגנת וכיסוי של פעילות לגיטימית. טוריו חיקה את התנהגותו של הבוס שלו וזה השתלם. השיעורים שלמד טוריו מקלי שימשו אותו בהמשך לכל אורך הקריירה שלו.

במשך הזמן ייסד טוריו ארגון נפרד מכנופיית חמש הנקודות, שפעל ברציפי ברוקלין. הוא ניהל עסקים לגיטימיים לצד משחקי הימורים, הלוואות בריבית קצוצה, חטיפות, זנות וסחר בסמים. טוריו נהג לגייס ילדים מהשכונה כדי לבצע עבור הארגון שלו שליחויות ומבצעים שונים. אחד מהילדים האלו היה אלפונס קפונה ובין השניים התפתחו במשך השנים יחסי קירבה ונאמנות יוצאי דופן. קפונה התקדם מכנופיית הילדים של חמש הנקודות, לכנופיה עצמה, וטוריו אפילו שכר אותו לשמש כברמן בבר הארוורד אין בקוני איילנד, שהיה בבעלותו של שותפו לעסקים פרנקי ייל.

בשנת 1909 הוזמן טוריו לשיקגו ע"י דודתו, ויקטוריה מורסקו, שהיתה מדאם מפורסמת וניהלה בית בושת מצליח ביותר בעיר. בעלה של דודה ויקטוריה, ג'יאקומו/ג'יימס (ביג ג'ים) קולוסימו, שהיה בוס מאפיה מקומית וסרסור בפני עצמו, קיבל איומים על חייו ונסחט על ידי מאפיונרים יריבים בעיר. טוריו יצר קשר עם הסוחטים, הודיע להם על הסכמתו של ביג ג'ים לשלם להם, וכאשר הם הגיעו למפגש שנקבע חיסל אותם שומר ראשו של טוריו. בעקבות המבצע הפך טוריו למנהל עסקיו של ביג ג'ים בשיקגו והשאיר את הטיפול בענייניו בתפוח הגדול לפרנקי ייל.

ביג ג'ים קולוסימו וויקטוריה מורסקו

בשנת 1919 הוא פתח מועדון-בית הימורים-בית בושת משלו והעביר אליו את משרדו, ששכן עד אז במועדון של ביג ג'ים. באותה שנה הוא נשא לאישה גם בחורה יהודיה בשם אנה ג'ייקוב, בה הוא היה מאוהב קשות, לה הוא נשאר נאמן כל חייו ולא בגד בה, אם כי מצד שני הוא גם מעולם לא הסכים לספר לה על עסקיו. בשנת 1920 יצר פרנקי ייל קשר עם טוריו וביקש ממנו לקחת אליו לשיקגו את אל קפונה. קפונה בדיוק הצליח להתחמק מאישום ברצח במועדון של פרנקי בקוני איילנד, והיה צריך קצת לקרר אותו ולהרחיק אותו מרחובות ניו יורק. כך הצטרף קפונה לשורותיו של טוריו בשיקגו.

שנתיים לאחר מכן, עם כניסתו לתוקף של חוק היובש בארה"ב שאסר שתייה, מכירה, הפצה וייצור משקאות אלכוהוליים, הבין טוריו מיד את הפוטנציאל הגלום בהמשך אספקת הנוזלים המשכרים לציבור האמריקאי וניסה לשכנע את ביג ג'ים להיכנס לעסקי ייצור והברחת אלכוהול. אבל ביג ג'ים לא היה בעניין. הוא העדיף להתמקד בעסקי הזנות וחשש כי הרחבת פעילותו הפלילית רק תמשוך אליו אש גם מכיוון המשטרה וגם מכיוון יריביו בעולם התחתון. באותה תקופה גם התאהב ביג ג'ים בזמרת צעירה ויפה בשם דל וינטר, התגרש עבורה מויקטוריה מורסקו (כזכור, דודתו של טוריו) וכעבור שלושה שבועות התחתן עם הזמרת הצעירה. וינטר השפיעה עליו למתן את הליכותיו, למשוך פחות תשומת לב ולהתרחק מאור הזרקורים. טוריו ראה בכל ההתפתחויות האלה פגיעה במשפחה ויותר מכך פגיעה ממשית בעתידה.

כרזת המופע של דל וינטר במועדון של קולוסימו

באישורם של בני בריתו של קולוסימו, ראשי משפחת הפשע הסיציליאנים האחים ג'נה, הזמין טוריו את פרנקי ייל לשיקגו כדי להרוג את ביג ג'ים. לאחר הרצח (מאי 1920) שלא פוענח מעולם, השתלט טוריו על עסקיו של קולוסימו ופנה לעסקי הברחת האלכוהול. ביחד עם האנדר-בוס שלו קפונה, החל טוריו בייבוא וויסקי מקנדה (שם לא נאסרו ייצור והפצת אלכוהול) ושיווקו לסוחרים מקומיים בשיקגו ולבתי מרזח לא חוקיים. בהמשך עברו טוריו את קפונה לייצור מקומי של אלכוהול, בעיקר וויסקי מאיכות גרועה ובירה, במבשלות נסתרות במחסנים נטושים ברחבי שיקגו.

כותרת העיתון המבשרת על חיסול קולוסימו

בתחילת שנות העשרים הוביל טוריו, בעזרת סגנו אל קפונה, את הארגון בהצלחה רבה והרוויח מיליוני דולרים מעסקי הימורים, זנות ובעיקר הברחת, שיווק וייצור אלכוהול. הוא נהנה מתרבות של שחיתות פוליטית ששלטה בשיקגו, כאשר שוטרים ופקידי ממשל לא היססו לקחת שוחד ואפילו לקחת חלק בפעילות לא חוקית, והעלימו עין מבתי המרזח הלא חוקיים, מועדוני ההימורים ובתי הבושת. טוריו השתלט על ה-Loop של שיקגו (אזור הדאון-טאון של העיר) כמו גם על מרבית חלקה הדרומי, והתכוון להמשיך ולהרחיב את שליטתו גם לחלק הצפוני של העיר (שכלל גם את אזור חוף הזהב הרווחי), מה שקומם עליו את הכנופיה האירית ששלטה בצפון העיר - כנופיה מקצועית ואכזרית בראשותם של הגנגסטרים דין או'בניון, ארל (היימה) וויס, וינסנט דרוצ'י וג'ורג' (באגס) מוראן.

תמונה בעיתון של טוריו במעצר בשנת 1925

באותה תקופה, כאשר המאבק היה עדיין כלכלי בעיקרו ודם רע עדיין לא החל לזרום בין הכנופיות, הצליחו הצדדים להגיע לפשרה שבמסגרתה הצטרפה הכנופיה של או'בניון לעולם התחתון המאורגן של שיקגו. בתיווכו של ראש האיחוד הסיציליאני (ארגון הצדקה שהפך כסות למאפיה הסיציליאנית בשיקגו) מייק מרלו המכובד, הסכים או'בניון לחלוק את רווחיו ממבשלות הוויסקי ומבתי הקזינו הלא חוקיים שלו בצפון העיר ובתמורה זכתה הכנופיה הצפונית להיכנס לקומבינה הגדולה והמסודרת של עסקי הייצור, ההברחה וההפצה של אלכוהול בשיקגו ובכל מרכז ארה"ב שניהלו טוריו השועל וקפונה. אבל ההסכמות היו רק על השולחן. מתחת לפני השטח המשיכו חברי הכנופיה הצפונית לחטוף משאיות שהיו חלק מהקומבינה, והמתח בין הצדדים הלך וגבר.

המתח הזה רק התגבר כאשר נכנסו לתמונה גם האחים ג'נה. בתחילת שנות העשרים הצליחו האחים ג'נה, שישה אחים סיציליאנים שהובילו כנופיית פשע ברובע איטליה הקטנה, לזכות ברישיון ממשלתי לייצור אלכוהול תעשייתי, מה שהפך אותם במהרה (ובסתר כמובן) גם לגדולי יצרני האלכוהול לשתייה במרכז ארה"ב. הכסף הגדול שהחלו האחים ג'נה להרוויח מהפצת האלכוהול המזוקק שלם הפך אותם מהר מאוד לשליטי רובע איטליה הקטנה, שם (ברחוב טיילור) הם החזיקו במחסן בן 3 קומות אשר שימש כמטה שלהם וכמזקקה למשקה האלכוהולי (הזוועתי בטעמו אך הזול במחירו) שהם ייצרו.

כאשר הביקוש למשקה שלהם גדל במהירות והמחסן כבר לא הספיק, הם החלו לפזר מזקקות נוספות בבתים פרטיים, הגדילו את הייצור והרחיבו את השפעתם ושליטתם ברובע. אבל הצלחת ייצור האלכוהול המחתרתי יצרה בעיה חדשה. די מהר נוצר לאחים עודף של חביות משקה אשר לא היה להן דורש בשטח שלהם באיטליה הקטנה, והם היו צריכים להתרחב. הניסיון שלהם להרחיב את ההפצה לצפון העיר נתקל מיד בהתנגדות אלימה מצדו של או'בניון אשר זעם על הניסיון של האחים ג'נה למכור את האלכוהול הזול שלהם בטריטוריה שלו ולהתחרות במשקאות האלכוהוליים שהוא סיפק, שהיו מוברחים ויקרים יותר. מאחר וגם האחים ג'נה וגם או'בניון היו חלק מהקומבינה הגדולה שעליה ניצחו טוריו וקפונה, התלונן או'בניון אצל טוריו על הטקטיקה החדשה של האחים הסיציליאנים.

הפעם חושיו של השועל בגדו בו. הוא לא העריך מספיק את אובניון והחליט שלא לעשות שום דבר בנוגע לאחים ג'נה, שהיו בני ברית שלו ושל קפונה (במה שבדיעבד מסתבר הצית את הגפרור שהדליק את מלחמת הכנופיות הרצחנית של שנות העשרים בשיקגו). או'בניון, שהבין שמטוריו הוא כבר לא יקבל עזרה, החליט לקחת את העניינים לידיים. בפברואר 1924 ניסה או'בניון להפליל את טוריו וקפונה ברצח של עבריין בשם ג'ון דאפי, אך המזימה נכשלה. למרות המתח בין הצדדים סייע או'בניון לקפונה וטוריו במערכת הבחירות המושחתת בעיירה סיסרו (שבה השתלטה האאוטפיט על ראשות העיר) ושלח כמה מהביריונים שלו כדי לעזור לביריונים של קפונה להטות את הבחירות. בתמורה הקצה טוריו לאו'בניון חלק מזכויות הפצת האלכוהול בסיסרו וכן רבע בעלות על קזינו לא חוקי שפעל בעיר. או'בניון "גמל" לטוריו בכך שהעביר חלק מבתי המרזח הלא חוקיים שקיבל אישור מטוריו להפעיל, מסיסרו לשטח שלו בצפון שיקגו, מה שהגדיל את רווחיו. כאשר מחה קפונה על הצעד של או'בניון, ניסה טוריו לשכנע את האירי לחזור בו ממעשיו ובתמורה הוא יקבל חלק בבית בושת מצליח בדרום העיר. או'בניון, שהתנגד לזנות, סירב בזעם להצעה. המתח הלך והתגבר.

במאי 1924 שוב ניסה או'בניון להפליל את טוריו והפעם גם הצליח. הוא שיכנע את השועל שהוא פורש מעסקי הפשע המאורגן והציע למכור לו את אחת ממבשלות הוויסקי שלו. כאשר הגיע טוריו למבשלת הוויסקי ונכנס פנימה הוא גילה להפתעתו שוטרים שהמתינו לו במקום. או'בניון כמובן לא היה שם. טוריו נעצר ושוחרר עד לפתיחת משפטו בפרשה. את החזית השנייה שלו - עם האחים ג'נה - חימם או'בניון על-ידי כך שהתעקש פתאום שמנהיג האחים, אנג'לו ג'נה, ישלם מיד חוב של 30 אלף דולר שהוא היה חייב לאחד מבתי הקזינו של או'בניון.

בשני הצעדים האחרונים של או'בניון הוא כנראה הלך רחוק מדי, ובנובמבר אותה שנה הוא חוסל על-ידי צוות של ארבעה: פרנקי ייל (שטוריו הזמין לצורך המשימה שוב במיוחד מברוקלין), אלברט אנסלמי וג'ון צ'ליזי (שני המחסלים הבכירים של האאוטפיט) ומייק ג'נה (ששימש כנהג המילוט של צוות החיסול). שמונה ימים לאחר מכן נעצר פרנקי ייל בתחנת הרכבת של שיקגו, כאשר ביקש לעזוב את העיר בחזרה לניו יורק, אך הוא שוחרר כעבור כמה ימים לאחר שהמשטרה לא הצליחה להפריך את האליבי שמסר. חיסולו של או'בניון יתברר לימים כאירוע מכונן בהיסטוריית הפשע של שיקגו משום שהוא פתח מלחמת כנופיות אכזרית שנמשכה חמש שנים, שבמהלכה חוסלו מאות בני אדם, שהפכה לסמל של אלימות רחוב, פשע מאורגן ואוזלת יד משטרתית, וששיאה היה בשנת 1929 בטבח סיינט ואלנטיינ'ס דיי - אחד ממקרי הפשע המפורסמים בהיסטוריה של ארה"ב.

אבל נחזור אחורה. חבריו של או'בניון חיפשו נקמה וכמעט הצליחו להשיג אותה בינואר 1925. טוריו חזר ביחד עם אשתו מקניות, וממש לפני שהגיעו חזרה לדירתם ב- South Clyde Avenue נפתחה לעבר המכונית שבה נסעו אש כבדה שירו שלושה מתנקשים - ראשי הכנופיה מצפון העיר באגס מוראן, וינסנט דרוצ'י והיימה וייס - שישחקו תפקיד חשוב במלחמת הכנופיות שתימשך בשיקגו עד סוף שנות העשרים. נהג הלימוזינה שלו נפגע ברגליו וטוריו עצנו נפגע בלסת ובבטן. אחד המחסלים ביקש לוודא הריגה. הוא התקרב לטוריו כיוון אקדח למוחו מסנטימטרים וירה. למזלו של טוריו כבר לא היו כדורים באקדח ושלושת המחסלים מצפון העיר התפצלו וברחו. טוריו הובהל מיד לבית חולים והיה מאושפז במשך חודשים ארוכים עד שהחלים מניסיון ההתנקשות בחייו. במשך כל הזמן הזה הוא לא הסגיר את שמותיהם של מי שניסו לחסל אותו, אותם הכיר היטב משום שהיו אלה חבריו הקרובים של או'בניון.

טוריו לאחר ניסיון החיסול

בזמן שהיה מאושפז הציב קפונה שמירה 24 שעות ביממה על חדרו בבית החולים כדי לשמור על חייו של המנטור שלו. לאחר ששוחרר מבית החולים, נכלא טוריו למשך שנה לאחר שהורשע בעבירות על חוקי היובש (בעקבות הפללתו על-ידי דין או'בניון לפני שזה חוסל). בכל אותו הזמן מאבק דמים התרחש ברחובות שיקגו והאלימות בין הכנופיות היריבות גאתה. לאחר ששוחרר מהכלא היה טוריו כבר חולה ועייף ממלחמות. הוא לא הצליח להשתחרר ממראות ניסיון החיסול שלו ורצה מנוחה. הוא העביר את כל עסקיו לידיו של בן חסותו ומספר 2 שלו, אל קפונה, עזב את ארה"ב והפליג לאיטליה עם אשתו ובתו כדי לנוח.

מאיטליה הוא כמעט ולא התעסק בענייני המאפיה, אך חזר לאמריקה סביב שנת 1927 כדי לעמוד בראש התארגנות הפשע המאורגן שזכתה לכינוי "שבעת הגדולים" (The Big Seven) - שיתוף פעולה של ארגוני פשיעה איטלקים, יהודים ואירים בעסקי הברחת האלכוהול, שנחשב לגרסה המוקדמת של סינדיקט הפשע הלאומי והיה הבסיס לוועידת אטלנטיק סיטי על הטיילת של נאקי ג'ונסון בשנת 1929. עד סוף תקופת היובש הוא המשיך להיות מראשי מערך הברחת האלכוהול של המאפיה לארה"ב ועם סיומה הוא הפך לאח הדמויות האגדיות שפעלו לצד ובתוך הקוזה נוסטרה. הוא פעל מניו יורק וגם לו (כמו למאייר לנסקי) מייחסים את העצה לצ'רלי (לאקי) לוצ'יאנו להקים סינדיקט פשע מאורגן אחד ענק שיאגד את כל הפשיעה המאורגנת בארה"ב. לוצ'יאנו העריך מאוד את טוריו והתייחס אליו בכבוד רב, כמי שהיה מהאבות המייסדים של המאפיה בארה"ב. בשנות השלושים נאלץ ג'וני השועל להעיד במשפטו של אל קפונה.
בשנת 1957 קיבל טוריו התקף לב בזמן שישב על כסא הספר במספרה. הוא מת כמה שעות לאחר מכן, אך דבר מותו לא התפרסם בציבור אלא רק שלושה שבועות לאחר הלוויתו.

טוריו עם שומרי ראש ומלווים בניו יורק. 1944