אנתוני פרובנצאנו
Anthony Provenzano
1917-1988
אנתוני (טוני פרו) פרובנצאנו מניו ג'רזי (היה גם תושב פלורידה) היה חבר בכיר במשפחת ג'נוביז מניו יורק. הוא נחשב לאחת מדמויות המפתח שחיברו בין איגודי העובדים לפשע המאורגן בשנות השישים והשבעים, והיה אחד מראשי איגוד נהגי המשאיות בתקופתו של מנהיג האיגוד האגדי ג'ימי הופה. למרות הוראות הממשל להרחיק מהאיגודים המקצועיים את כל מי שהיה חשוד בקשרים עם המאפיה, נשאר הופה בקשר הדוק ביותר עם פרובנצאנו, וביחד השניים שיתפו פעולה במזימות שהיו קשורות לכספי הפנסיה של הנהגים. השיטה היתה שהופה העביר את מיליוני הדולרים שהפרישו עשרות אלפי הנהגים לקרן הפנסיה שלהם, למאפיה ששימשה כבנק - השתמשה בכסף והחזירה אותו בריבית.
בשנת 1964 כלל איגוד נהגי המשאיות שבראשו עמד הופה, את כל הנהגים בצפון אמריקה (מיליוני בני אדם), כולם הוכנסו תחת חוזה שהבטיח את זכויותיהם. הופה ראה בקשרים שלו עם המאפיה עוד אמצעי כדי לחזק את האיגוד. עם הזמן הפכה המאפיה להיות חלק מהאיגוד עצמו, כאשר אנשים כמו פרובנצאנו והגנגסטר היהודי מו דליץ הפכו למנהיגיו ועשו שימוש בכספי הפנסיה של חבריו כדי לממן עסקאות של המאפיה כמו בניית בתי קזינו, מלונות ועוד.
הקשר עם המאפיה כמו גם החשדות כי הופה משלשל לכיסו סכומי עתק מההון שגילגל ארגון הנהגים העצום בגודלו, הובילו את הנשיאים ג'ון קנדי, באמצעות אחיו - התובע הכללי רוברט קנדי, ומחליפו של הנשיא שנרצח לינדון ג'ונסון, לרדוף את הופה ולהעמידו לדין. בשנת 1964 הורשע הופה במתן שוחד ונידון ל-15 שנות מאסר, אך בדצמבר 1971 הוא שוחרר ע"י הנשיא החדש ריצ'רד ניקסון בתנאי שלא יעסוק בענייני האיגודים המקצועיים למשך 10 שנים.
מאחורי החנינה שקיבל הופה מהנשיא ניקסון עמדו שנים ארוכות של היכרות. הופה היה שותף פעיל במירוץ לנשיאות של שנת 1961 בו הפסיד בסופו של דבר ניקסון ליריבו הצעיר והמבטיח הסנטור ג'ון פ' קנדי. מנהיג מקומי של איגוד הנהגים, אשר הפך למודיע של ה-F.B.I בלואיזיאנה, סיפר שהופה נפגש עם הבוס המקומי קרלוס מרצ'לו בניו אורלינס בחודש ספטמבר 1960, בזמן הקמפיין, כדי לארגן לניקסון מימון מכספי המאפיה. לפי עדותו של האיש, מרצ'לו מסר להופה מזוודה ובה חצי מיליון דולר במזומן עבור ניקסון, וגם אמר לו "עוד שתי מזוודות כאלה מגיעות מהחבר'ה בניו ג'רזי ובפלורידה". אלא שכל המאמצים לא עמדו מול הפופולריות של המועמד הצעיר והמבטיח, קנדי, אשר ניצח בבחירות 1961 לאחר שזכה גם הוא לסיוע מהמאפיה.
לאחר ששוחרר מהכלא הופה עוד ניסה להחזיר לידיו את השליטה באיגוד מידי המאפיה. הוא גם התכוון לערער על התנאי שנגזר עליו, אך ב-30 ביולי 1975 הוא נעלם. הפעם האחרונה בה נראה הופה היתה באותו יום בשתיים בצהריים, במגרש חניה של מסעדת דרכים - השועל האדום - בבלומפילד הילס, פרבר של העיר דטרויט במדינת מישיגן.
פרובנצאנו (מימין) והופהגם הרוצח ריצ'רד קוקלינסקי שעבד בשירות המאפיה, בעיקר עבור משפחת גמבינו, טען כי הוא יודע מה עלה בגורלו של הופה. לפי עדותו של קוקלינסקי, נדקר הופה בעורף ולאחר שמת הוכנס לחבית מתכת שמאוחר יותר נמעכה והותכה ולאחר מכן נמכרה ביחד עם עוד טונות של ברזל ממוחזר למפעל לייצור מכוניות ביפן. או כמו שקוקלינסקי העדין היטיב לנסח זאת: "הופה הוא עכשיו פגוש של מכונית".
בשנת 2013 סיפר טוני זרילי הקשיש, לשעבר מראשי משפחת המאפיה של דטרויט ומי שתמיד נחשב לאחד המעורבים בחיסולו של הופה, כי מנהיג איגוד הנהגים קבור בשדה בדטרויט, לא רחוק מהמסעדה שבה נראה בפעם האחרונה. בראיון לרשת הטלוויזיה NBC הכחיש כמובן זרילי כל קשר לפרשה (ולראיה הזכיר כי בזמן שהופה נעלם הוא בכלל ריצה עונש מאסר), אך טען כי הוא מכיר את הפרטים מסיפורים ששמע כשהיה בכלא... . לדברי זרילי הוא היה בקשר טוב מאוד עם הופה, כמעט התמוטט כששמע שחוסל ושאם הוא לא היה בכלא - הופה היה איתנו עד היום.
אבל נעזוב רגע את כל התיאוריות ונחזור לעיקר - גופתו של הופה מעולם לא נמצאה והוא הוכרז רשמית כמת ביולי 1982, שבע שנים לארח שנעלם.
פרובנצאנו נחשב מאז ומעולם לחשוד העיקרי בהיעלמותו של הופה. אבל לטוני פרו היה אליבי מוצק שמיקם אותו בפגישה עם ראשי איגוד הנהגים בניו ג'רזי, הרחק מדטרויט, ולא איפשר בשום צורה לקשור אותו להיעלמות מנהיג הפועלים הופה. גם ג'יאקאלונה (שמת בשנת 2001 בגיל 82) דאג להיראות במקום אחר באותו היום ובאותה השעה.
בסוף שנות השבעים הועמד פרובנצאנו לדין על מעלליו באיגוד העובדים - סחיטה, איומים וגם מעורבות ברצח, אך לא בשום אשמה הקשורה להיעלמותו של ג'ימי הופה. בשנת 1979 הוא הורשע ונידון לעונש של 20 שנות מאסר בכלא לומפוק בקליפורניה. פרובנצאנו, שסבל מחלת לב, מת בשנת 1988 כשהוא בן 71, בזמן שאמבולנס מיהר לקחת אותו לבית חולים בקרבת הכלא לאחר שקיבל התקף לב.
