וינסנט ג'יגנטה

וינסנט (צ'ין) ג'יגנטה היה הבוס של משפחת המאפיה החזקה ביותר - משפחת ג'נוביז לאורך שנות השמונים והתשעים, לאחר שירש את התפקיד מידי הבוס הקודם של המשפחה פיליפ לומברדו. ג'יגנטה היה בנו של שען שהיגר מנאפולי בתחילת המאה. כשהיה קטן אימו נהגה לכנותו אותו צ'ינצ'נזו - מין שם חיבה לשמו האיטלקי וינצ'נזו, וחבריו בשכונה קיצרו את שם החיבה לצ'ין (Chin - סנטר) - שם שהתאים לתווי פניו וסנטרו המוארך. כבר בגיל 15 הוא נשר מבית הספר המקצועי במנהטן וביחד עם שלושה מאחיו (פט, מריו וראלף) הוא הצטרף, תחילה כשליח ולאחר מכן כחייל, לצוות של הקאפו הבכיר של משפחת לוצ'יאנו, ויטו ג'נוביז. אח נוסף שלו, לואיס, בחר בדרך אחרת והפך לכומר קתולי. בין גיל 17 ל-25 נעצר ג'יגנטה 7 פעמים אך הורשע פעם אחת בלבד בעבירה של סיוע לניהול הימורים לא חוקיים ונידון לחודשיים מאסר. ג'יגנטה גם היה מתאגרף ונוהל ע"י מנהל האיגרוף ובוס המשפחה לעתיד תומס אבולי. בין גיל 16 ל-19 רשם ג'יגנטה רקורד של 21 ניצחונות מתוך 25 קרבות אגרוף במשקל בינוני.

ג'יגנטה בזירה

ובאזיקים

בשנת 1946 פרש ג'יגנטה מאגרוף מקצועני והפך למתאגרף חובב בצוות של ג'נוביז. לאחר שהתבלט בצוות של הבוס לעתיד הפך אותו דון ויטו לנהגו האישי ולשומר ראשו. על מעמדו של ג'יגנטה בתחילת הדרך אפשר ללמוד מהעובדה כי הוא היה המחסל שנשלח ע"י ג'נוביז בשנת 1957 כדי לחסל את ראש המשפחה פרנק קוסטלו במטרה לתפוס את מקומו. ג'יגנטה נכשל בחיסול וקוסטלו ניצל.

לפי הסיפורים פרנק קוסטלו ידע בדיוק מי ירה בו. הוא זיהה את ג'יגנטה ולמרות זאת סירב לשתף פעולה עם המשטרה. הוא טען כי לא הצליח להבחין מי ירה בו, על אף ששוער הבניין שבפתחו הוא נורה זיהה את ג'יגנטה כיורה. בזכות שמירתו של קוסטלו הזקן על האומרטה, זוכה ג'יגנטה מאשמת ניסון הרצח.

שנתיים לאחר מכן הורשע ג'יגנטה ביחד עם ג'נוביז בניהול רשת להברחת הרואין (לאחר שהם הופללו ע"י מאיר לנסקי וצ'רלי לוצ'יאנו). כשדון ויטו נידון ל-15 שנים בכלא, ג'יגנטה קיבל 7 שנות מאסר. אחרי 5 שנים (1964) הוא שוחרר בערבות, וכהוקרה על נאמנותו למשפחה קידם אותו ג'נוביז לתפקיד קאפו במשפחה. ג'נוביז קיבל את הפיקוד על הצוות המיוחס ששלט בגריניץ' ווילג', איטליה הקטנה והווסט סייד של מנהטן.

ג'יגנטה בתמונות מהמעצר לאחר ניסיון החיסול של פרנק קוסטלו

במהלך שנות השישים והשבעים צבר ג'יגנטה כוח רב ברחובות ובמשפחה. תחילה כקאפו, לאחר מכן כיועץ למועצת המשפחה ובסופו של דבר כקונסיליירי של המשפחה (משנת 1978) הפך ג'יגנטה לדמות הבולטת במשפחה. הוא נשאר נאמן לתומס אבולה ולאחר מכן לפיליפ לומברדו, כך שהחלקתו לתפקיד בוס המשפחה היתה כמעט מובנת מאליה.

ג'יגנטה המשיך לדבוק בשיטת "קולט הברקים" שהוכיחה את עצמה. כשהפך לראש המשפחה בשנת 1981, הוא הציב כבוס כלפי חוץ את אנתוני ("טוני השמן") סלרנו, שדורג בשנת 1981 ע"י המגזין הכלכלי פורצ'ן (Fortune Magazine) כמספר 1 ברשימת 50 הבוסים המרוויחים ביותר של המאפיה (באותה רשימה דורג פיליפ לומברדו במקום ה-27).

סלרנו, אשר גם לאחר שהארלם הפכה לשכונה שחורה, המשיך להפעיל בה צוות של יותר מ-200 חיילים אשר הלכו אחריו עוד משנות השישים, חלש על עיסקי הימורים במזרח הארלם ודרום ברונקס שהניבו מאות מיליוני דולרים - הכל ממשרד קטן במזרח הארלם - Palma Boys Social Club - ברחוב 115 במנהטן.

מתישהו בתחילת שנות השמונים הצליח ה-F.B.I לשתול מכשירי האזנה במשרדו של סלרנו, מה שהביא בשנת 1985 למעצרו ולמעצרם של בוסים נוספים מניו יורק, ולהגשת כתב אישום בן 151 סעיפים באשמת חברות במאפיה וניהול פשע מאורגן. כתב האישום הוביל ל"משפט המועצה" ("Commission Case") המפורסם של שנת 1986, בסיומו מצאו המושבעים (לאחר שישה ימי דיונים) את סלרנו אשם בכל 151 סעיפי האישום נגדו. הוא נידון ל-100 שנות מאסר בכלא ספרינגפילד-מיזורי בגין עבירות פשע מאורגן (RICO) ומת חמש שנים לאחר מכן בגיל 80.

אבל ג'יגנטה לא רק הציב את סלרנו כבוס ייצוגי, אלא הוא לקח את עניין הסתרת זהות הבוס האמיתי עוד צעד אחד רחוק יותר. בשנת 1969 נחשד ג'יגנטה בניסיון לשחד קצין ממשרד השריף של ניו ג'רזי. כדי לחמוק מהעמדה לדין התחזה ג'יגנטה למי שנטרפה עליו דעתו. הוא החל להסתובב ברחובות גריניץ' ווילג' בפיג'מה ונעלי בית תוך שהוא ממלמל לעצמו שטויות ומתנהג כמו משוגע. אשתו ואמו המבוגרת שיתפו איתו פעולה באופן מלא בהצגה. שורה של פסיכיאטרים מטעם בית המשפט בדקו אותו וכולם כאחד קבעו כי הבנאדם אינו שפוי, סובל מסכיזופרניה, אינו מחובר למציאות ובעל הפרעות נפשיות נוספות.

ג'יגנטה בפיג'מה וחלוק. בוס מאפיה או חולה נפש?

כשהתברר שהתרגיל עבד הוא החליט לדבוק בו, וכך במשך 30 שנה השתמש ג'יגנטה בדמות המשוגע כדי לשטות ברשויות אכיפת החוק בארה"ב ולהמשיך לעמוד בראש משפחת המאפיה הגדולה שלו. יכולתו לזייף מחלת נפש והצגתו כבלתי כשיר לעמוד לדין הקנו לו שלושה עשורים של חסינות מפני החוק וגם את הכינוי "The Oddfather" כמובן על משקל "The Godfather" .

ג'יגנטה ניהל את משפחת ג'נוביז, או ה- West Side כפי שהיא כונתה בעולם התחתון הניו יורקי, בקשיחות ובאכזריות. אגרוף הברזל של ג'יגנטה היה נחוץ לאור שלטונה המתפורר של הקוזה נוסטרה בשנות השמונים. הוא שמר בצורה יוצאת דופן על חשאיות ומידור תוך הטלת אימה על הכפופים לו. הוא הורה לאנשיו לעולם לא לבטא בקול את שמו, אלא אם רוצים לדבר עליו רק להצביע לכיוון הסנטר - הסימן המסחרי הבולט שלו. הוא נפגש עם אנשיו רק באחד על אחד ולא איפשר לאף אחד לדבר לידו בקול רם, אלא רק בלחש.

ג'יגנטה גם יצר תפקידים חדשים במשפחה - "Messaggero" (שליח) שתפקידו היה לקשר בינו לבין אנשיו (כשהדרך היחידה הנוספת בה תקשר ג'יגנטה עם אנשיו היתה באמצעות הוראות שהעביר דרך בניו שהיו באים מדי פעם לבקר את האבא "המשוגע" שלהם), ו-Street-Boss (בוס בשטח) שנועד לסייע ל Acting-Boss (הבוס הייצוגי - לכאורה ראש המשפחה) לנהל את פעילות הארגון ולהוריד הוראות לקפואים ולחיילים ברחוב. מי שכיהנו כבוסים ייצוגיים של המשפחה וכסטריט-בוסים, לאחר מאסרו של אנתוני סלרנו, היו בין היתר המסג'רו לשעבר דומיניק קירילו (אקטינג-בוס עד שקיבל התקף לב ב-1998) והבנים וינסנט-אספוסיטו ואנדרו ג'יגנטה (עד 2002 כשדומיניק קירילו החלים וחזר לעצמו).

בזכות המבנה הפיקודי החדש שהנהיג במשפחה - בוס רשמי שמעביר הוראות דרך המסג'רו לסטריט-בוס שפועל תחת צלו של האקטינג-בוס ומעביר הוראות לאנדר-בוס שמעביר את ההוראות לקפואים, הצליח ג'יגנטה ליצור שלוש שכבות שהפרידו בינו לבין הקפואים, שאיש מהם אף פעם לא פנה אליו באופן ישיר. המבנה הזה איפשר לו לשמור על פרופיל נמוך ולהבטיח שאף אחד לא יידע מי באמת מנהל את המשפחה.

ממשרדו ב- Triangle social Clubברחוב סאליבן בין השדרה השלישית ורחוב בליקר חיזק ג'יגנטה את שליטתה של המשפחה בעבירות הצווארון הכחול - סחר בסמים, סחיטה, הלוואות קצוצות ריבית, חטיפות, אשפה, בניין ואיגודי עובדים. תחת הנהגתו חזרה המשפחה למעמדה הבכיר וחלשה על עסקים בניו יורק, ניו ג'רזי, קונטיקט, וכמו כן היתה מעורבת בענייני המשפחות בפילדלפיה, פיטסבורג, בפאלו, ניו אינגלנד וניו ג'רזי. בשנות השמונים כל החוף המזרחי של ארה"ב היה מגרש המשחקים של משפחת ג'נוביז שהצליחה לשמר את מעמדה כמשפחה החזקה, הסודית, המאורגנת והממושמעת במאפיה. השיטה של אקטינג-בוס שמשמש חזית עבור המשפחה ומסתיר את זהותו של הבוס האמיתי של המשפחה משאר משפחות הפשע של ניו יורק, מהעיתונות ובעיקר מה-F.B.I הוכיחה את עצמה.

מאפיונר מתוחכם או משוגע עם תעודות?

בתחילת שנות התשעים החל להתגבר הלחץ של על המשפחה. שורה של מאפיונרים בכירים נכנעו ללחץ רשויות החוק, הפכו למשתפי פעולה והפילו איתם רבים מראשי המשפחות. בין הבוסים הבולטים שחצו את הקווים ושברו את האומרטה היו סלווטורה (סמי השור) גרבאנו האנדר-בוס לשעבר של משפחת גמבינו שהפך למשתף פעולה בשנת 1991 והעיד על שני מקרים שבהם נפגש עם ג'יגנטה ושהבנאדם לא רק שאינו משוגע אלא שמוחו חד כתער, ופיל לאונטי, מבכירי משפחת סקארפו (ברונו) בפילדלפיה, שהעיד כי ג'יגנטה הורה לחסל כמה מראשי משפחת ברונו בתחילת שנות השמונים. בנוסף לכך העיד אנתוני קאסו, האנדר-בוס לשעבר של משפחת לוקזי, שג'יגנטה גייס אותו ועוד חברים במשפחת לוקזי כדי לחסל את פרנק דה-צי'קו, ג'ין גוטי וג'ון גוטי, זמן קצר לאחר שהאחרון הפך להיות הבוס של משפחת גמבינו בתחילת שנת 1986.

בעקבות הפטפטת של גרבאנו, לאונטי וקאסו נעצרו ג'יגנטה וקוקודים נוספים במשפחה. האנדר-בוס של ג'יגנטה ונרו (בני) מנג'אנו הורשע ונכנס לכלא. ג'יגנטה נאלץ לשנות את כל מבנה צמרת הארגון ולא פעם אחת: הקאפו של מזרח הארלם ליבוריו (ברני) בלומו קודם להיות סטריט-בוס, והקאפו מיקלה ג'נרוסו החליף את מנג'אנו כאנדר-בוס. לאחר שגם בלומו וג'נרוסו הורשעו ונכנסו לכלא (ב-1996 ו-1997 בהתאמה) החליף הקאפו ג'וזף זיטו את ג'נרוסו כאנדר-בוס. באותה שנה הקאפו הבכיר מתיו (מתי הסוס) איאניילו קודם לתפקיד אקטינג-בוס ודומיניק קירילו מונה לסטריט-בוס.

במשך 7 שנים הצליח ג'יגנטה להתחמק מהרשעה אך שיאו של הלחץ על המשפחה הגיע בשנת 1997, אז הורשע סוף סוף ג'יגנטה במספר עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות נוספות ונידון ל-12 שנות מאסר בכלא פדרלי. בזכות עדותו של חייל במשפחה, וינסנט ("פיש") קפארו, השתכנעו ב-F.B.I כי ג'יגנטה עבד עליהם כל השנים ושהוא למעשה הבוס האמיתי של משפחת המאפיה החזקה ביותר. למרות טענות עורכי דינו, עשרות עדים שהעידו כי הבנאדם משוגע ומספר פסיכיאטרים שקבעו כי מדובר באדם בלתי שפוי כבר יותר משלושים שנה שלא מסוגל לנהל ארגון מתוחכם של פשע מאורגן, הרשיע אותו חבר מושבעים בכל העבירות שיוחסו לו מלבד אישומי הרצח, שאם היה מורשע גם בהם הוא היה נידון למאסר עולם.

כשהיה בכלא המשיך ג'יגנטה לנהל את המשפחה, באמצעות מועצה שיקבלה הוראות מהסטריט-בוס והעבירה אותן לקפואים ולרחוב. הסטריט בוס קיבל את הוראותיו ישירות מג'יגנטה באמצעות המסג'רו שהיה אז בנו, וינסנט-אספוסיטו. בשנת 2002 הועמד ג'יגנטה לדין פעם נוספת, הפעם באשמת ניהול משפחת ג'נוביז מתוך בית הסוהר. במסגרת עיסקת טיעון הוא הודה כי חוסר השפיות שהפגין במשך שלושים שנה היתה הצגה בלבד ונידון לשלוש שנות מאסר נוספות בלבד.

ג'יגנטה אמור היה להשתחרר מהכלא בשנת 2010 אך הוא נפטר בכלא מסיבוך מחלת לב בשנת 2005. הוא נפטר בבית החולים שבכלא הפדרלי בספרינגפילד, מיזורי, בדיוק המקום שבו נפטר שלוש שנים קודם לכן יריבו ג'ון גוטי. לאחר מותו של ג'יגנטה נערך לו טקס אשכבה בכנסיית סט. אנתוני מפאדובה בגריניג' ווילג' במנהטן ולאחר מכן הועברה גופתו לבית הקברות גרינווד בברוקלין שם היא נשרפה. ג'יגנטה הותיר אחריו 8 ילדים, 5 מאשתו ועוד 3 מפילגשו.

ג'יגנטה ביום חתונתו