פרנק סינטרה והמאפיה

אחת מעלילות המשנה הזכורות ביותר של הסרט הסנדק היא סיפורו של כוכב הבידור ג'וני פונטיין, בן חסותו של דון קורליאונה, דמות שזוהתה מהרגע הראשון כמבוססת על דמותו של הזמר האגדי פרנק סינטרה, חביבם וחברם של ראשי המאפיה. סיפורים על קשריו של סינטרה עם המאפיה היו ידועים תמיד (והוא אף פעם לא ממש טרח להסתיר זאת), אך "הוצאתו מהארון" באופן כה חד וברור כפי שעשה זאת מריו פוזו, היתה קצת יותר מדי אפילו בשביל הזמר הידוע כמי שעשה זאת בדרכו. סינטרה זעם על מריו פוזו ועל האופן שבו הציג את ג'וני פונטיין כבן דמותו, אף שפוזו מעולם לא הודה (למרות שנשאל לא פעם) שפונטיין הוא סינטרה. פעם אחת כשנזדמנו במקרה לאותו מקום (סינטרה סירב כל חייו להיפגש עם פוזו – ורבים ניסו להפגיש ביניהם) פצח הזמר במטר קללות כלפי הסופר ואף קרא לו סרסור.

כמו סינטרה, גם פונטיין (אותו גילם השחקן והזמר אל מאטינו) התחיל כזמר נשמה ששר בלדות עממיות, הפך לאליל הנערות ולאחר מכן לכוכב קולנוע, וכמו סינטרה גם פונטיין מקבל תפקיד ראשי בסרט שמזניק לו את הקריירה והופך אותו לכוכב בדיוק בזמן שהקריירה שלו כזמר מתחילה לדעוך. זהו כמובן הרקע לאחת הסצנות הזכורות והמפורסמות ביותר בסאגת הסנדק – ראש הסוס במיטה של המפיק ההוליוודי ג'ק וולץ.

נתחיל בסרט. בסנדק חלק 1 מפיק הוליוודי חזק בשם ג'ק וולץ מסרב לתת לג'וני פונטיין תפקיד בלהיט החדש שלו – תפקיד שמתאים בדיוק למידותיו של השחקן ושיקפיץ לו את הקריירה שהחלה דועכת. פונטיין פונה לסנדק שלו כדי שזה יעזור לו לקבל את התפקיד וזה שולח להוליווד את הקונסיליירי שלו, בנו המאומץ העו"ד תום הייגן, כדי שזה יציע למפיק הצעה שהוא לא יוכל לסרב לה. אך בכל זאת המפיק מסרב. תחילה בנימוס, אך לאחר שהוא מגלה מי הבוס של תום הייגן הוא בוחר לקלל את עורך הדין, את משפחת קורליאונה ואת כל האיטלקים, ומבטיח ששום איטלקי לא ייקבע לו מי ישחק בסרטים שלו. את ההמשך כולם מכירים, לכן רק נזכיר כי בבוקר למחרת מתעורר המפיק הכל יכול בתוך שלולית של דם, כאשר לצדו במיטה מונח ראשו הכרות של סוס המירוץ היקר והאהוב שלו. מיותר לציין כי בעקבות האירוע זוכה פונטיין בתפקיד שאכן הופך אותו לכוכב הוליוודי.

פרנק סינטרה (משמאל) וג'וני פונטיין (אל מאטינו)

ובמציאות? בתחילת שנות החמישים אכן מצא עצמו סינטרה מתחיל לאבד מתהילתו וביקש לקבל את תפקיד הטייס אנג'לו מאגיו בסרט "מעתה ועד עולם" (From Here To Eternity) שהפיקו אולפני קולומביה בראשותו של מפיק העל הבאמת כל יכול בזמנו הארי כהן. אלא שלתפקיד כבר לוהק שחקן אחר, אלי וולך (מי שלימים יגלם את דמותו של טוקו (המכוער) במערבון הספגטי המפורסם בכל הזמנים "הטוב הרע והמכוער" של סרג'יו ליאונה). כאן ככל הנראה נכנסו לתמונה קשריו של סינטרה עם המאפיה ובסופו של דבר, ערב תחילת הצילומים, הוחלף וולך בסינטרה. הסיבה הרשמית להחלפתו של וולך היתה שהוא החליט לוותר על התפקיד בסרט, לטובת תפקיד במחזה בברודווי שבו הוצע לו להשתתף. סינטרה שקיבל את התפקיד במקומו, זכה באוסקר מה שהקפיץ לו כצפוי את הקריירה והפך אותו לאחד הכוכבים ההוליוודיים הגדולים בכל הזמנים. כדי לסגור יפה את המעגל, לימים גילם אלי וולך (אגב, לא ישראלי למרות השם, אך בהחלט יהודי ממוצא פולני שנולד וגדל בברוקלין, ניו יורק) את דמותו של הבוס הבוגדני דון אלטובלי בסרט הסנדק 3.

עד כאן הדמיון. בניגוד לסרט, במציאות לא מצא עצמו הארי כהן במיטה עם ראש כרות של סוס וספק אם באמת נדרש היה לשכנע אותו להעדיף את סינטרה בתפקיד שחשק. מאז שנות הארבעים היתה אחיזתה של המאפיה של שיקגו (האאוטפיט) בהוליווד חזקה מאוד, ורבים מראשי האולפנים הגדולים של עיר הסרטים נחשבו לידידיהם הטובים של הבוסים משיקגו ובעיקר של הקאפו שניהל את ענייני שיקגו בהוליווד, ג'ון (ג'וני היפה) רוזלי. בניגוד לג'ק וולץ הדמיוני, הארי כהן היה מחובר לחבר'ה משיקגו, שככל הנראה סייעו לו להגיע לתפקיד אולי הבכיר ביותר בהוליווד של אותה תקופה, ונחשב לידיד. שנים אחדות קודם לכן, בשנת 1948, נתן המפיק הגדול חוזה באולפנים שלו ותפקיד בסרט "שורת המקהלה" לשחקנית צעירה ואלמונית בשם מרילין מונרו, אשר במקרה היתה פילגשו של בוס המשפחה משיקגו באותה תקופה, אנטונינו אצ'רדו.

בחזרה לפרנקי. התפקיד שסידרו החבר'ה משיקגו לסינטרה ב"מעתה ועד עולם" בהחלט לא היה הפעם הראשונה שבה עזרו החבר'ה הטובים לזמר החביב עליהם. הכל התחיל בשנת 1943. זמן קצר קודם לכן הצטרף סינטרה ללהקה של נגן הטרומבון טומי דורסי. הופעה עם דורסי נחשבה למקפצה ענקית לקריירה, וכדי לזכות ולנגן בלהקה של הטרומבוניסט המפורסם, הסכים סינטרה הצעיר לחתום על חוזה דרקוני שלפיו עד לסוף חייו הוא ישלם שליש מהכנסותיו לסוכן של דורסי. אלא שזמן לא רק לאחר שהצטרף סינטרה ללהקה של הטרומבוניסט, הפך הזמיר האיטלקי לכוכב הלהקה, והתברר כי רוב הקהל שמגיע להופעותיה מגיע כדי לשמוע את סינטרה ולא את דורסי.

בשנת 1943 ביקש סינטרה לקנות את החוזה שלו ולהשתחרר מהתחייבויותיו לדורסי. הטרומבוניסט שהבין היטב שהוא מחזיק בידו תרנגולת שמטילה ביצי זהב, כמובן שלא הסכים, אפילו כשסינטרה הציע לו 60 אלף דולר תמורת החוזה. אז ככל הנראה פנה סינטרה לידידיו מהעולם התחתון. כמה ימים לאחר מכן הופיעו במשרדו של דורסי שלושה גנגסטרים מזרי אימה, בראשם הבוס מניו ג'רזי ווילי מורטי, בכיר במשפחת לוצ'יאנו (לימים משפחת ג'נוביז), אשר הציעו לטרומבוניסט הצעה שהוא לא יכול היה לסרב לה. כשאקדח תחוב בתוך פיו, חתם דורסי על הסכם לפיו הוא משחרר את סינטרה מהחוזה שלו תמורת דולר אחד. באופן מפתיע סיפור דומה מאוד מספר מייקל קורליאונה לקיי, כאשר היא שואלת אותו מה הקשר בין ג'וני פונטיין לאבא שלו.

ווילי מורטי

מאז מקרה דורסי, נחשב ווילי מורטי (שלימים היה לאנדרבוס של משפחת ג'נוביז תחת הבוס פרנק קוסטלו) לסנדק של סינטרה, אשר כמה שנים מאוחר יותר, כשהוא כבר אליל הנערות, מגיע לשיר בחתונת בתו של מורטי (ממש כמו שג'וני פונטיין מגיע לשיר בחתונתה של קוני, בתו של הסנדק שלו). כמו פונטיין, גם סינטרה נשאר מקושר והיה לחברם של רבים רבים מהבוסים של המאפיה, לאחר מותו של הסנדק שלו (רק שמורטי, בניגוד לדון קורליאונה, חוסל). ואגב מורטי, בספרו האוטוביוגרפי "אדם של כבוד" כינה הבוס לשעבר של משפחת בוננו, ג'וזף בוננו, את ווילי מורטי "הכוח" של הבוס פרנק קוסטלו (Frank Costello's strength), כינוי שבו השתמש מאוחר יותר מריו פוזו כדי לתאר בספר הסנדק את הרוצח לוקה בראצי, החייל הנאמן והמחסל מס' 1 של דון ויטו קורליאונה.

סינטרה הופיע באינספור אירועים שקשורים למאפיה, במלונות של המאפיה בלאס וגאס ובשמחות משפחתיות של הבוסים הגדולים. מבין כל האירועים האלה, אולי המפורסם ביותר הוא הופעתו בוועידת המאפיה בהוואנה. בחודש דצמבר 1946 התכנסה במלון-קזינו נסיונאל בהוואנה, בירת קובה, ועידת המאפיה הגדולה והחשובה בהיסטוריה של הפשע המאורגן. את הוועידה אירגן מאייר לנסקי, עבור חברו ושותפו צ'רלי (לאקי) לוצ'יאנו, מלך המאפיה של ניו יורק, אשר גורש מארה"ב כמה חודשים קודם לכן ונאסר עליו לדרוך על אדמתה שוב. מגלותו בנאפולי התקשה לוצ'יאנו לשלוט במועצת המאפיה, בסינדיקט הפשע הלאומי שהקים ביחד עם לנסקי ובמשפחתו שלו - משפחת לוצ'יאנו - שבראשם הוא עדיין עמד באופן רשמי, והיה צריך להביא את כל הבוסים אליו כדי להבטיח שהסדר שהכתיב לוצ'יאנו בניו יורק ובמקומות נוספים בארה"ב ימשיך לשרור.

הכיסוי הרשמי של ועידת הוואנה היה מסיבת חג מולד חגיגית והופעה של פרנק סינטרה ב-24 בדצמבר 1946. הזמר הגיע להוואנה בטיסה ביחד עם שלושה מאחייניו של הבוס הגדול לשעבר של המאפיה של שיקגו אלפונס (ביג אל) קפונה (ששכב באותו זמן גוסס באחוזתו בפלורידה וימות שלושה שבועות לאחר מכן), צ'רלס, רוקו וג'וזף פישצ'טי משיקגו. האחרון, שימש כמלווהו הצמוד ושומר ראשו של סינטרה. חוץ מסינטרה הביאו עימם האחים פישצ'טי ללוצ'יאנו גם מזוודה ובה שני מיליון דולר, חלקו של לוצ'יאנו בעסקי פרוטקשיין בארה"ב שניהלו האחים.

סינטרה (במרכז) עם האחים רוקו וצ'רלס פישצ'טי