גספרה מגדינו

הוא לא צ'רלי (לאקי) לוצ'יאנו וגם לא אלפונס (פני צלקת) קפונה, ובכל זאת בחרנו בו להיות האייקון של האתר שלנו כי בשבילנו גספרה מגדינו הוא המאפיונר הסיציליאני-אמריקאי הכי קלאסי שיכול להיות: אחד מאנשי הכבוד האמיתיים, המפחידים והאגדיים בהיסטוריה של המאפיה באמריקה ובסיציליה.

גספרה מגדינו היה בן דודם של שניים מהבוסים הגדולים ביותר בהיסטוריה של הקוזה נוסטרה באמריקה: סטפנו (הקברן) מגדינו הבוס של בפאלו וג'וזף (ג'ו בננות) בוננו הבוס האגדי של משפחת בוננו מניו יורק. הוא נולד בשנת 1908 בעיירה קסטלמר דל גולפו (שממנה הגיעו לאמריקה רבים ממי שיהפכו לראשי המאפיה באמריקה) וכבר בצעירותו צורף למשפחת המאפיה המקומית אשר הורכבה מבני משפחות בוננו, מגדינו ובונוונטרה שהיו למעשה חמולה אחת גדולה.

באמצע שנות העשרים הגיע מגדינו לאמריקה בעקבות רבים מבני משפחתו, אשר כבר התבססו בברוקלין-ניו יורק והיו לאחד הכוחות החזקים בעולם התחתון של העיר הגדולה בתקופה שלפני מלחמת הקסטלמרים (מלחמת העולם של המאפיה האיטלקית באמריקה), שהסתיימה בשנת 1931 עם הכתרתו של דון סלווטורה מרנזנו לבוס כל הבוסים של המאפיה באמריקה.

כמו מרנזנו, שהגיע גם הוא מאותה עיירה קטנה בצפון מערב סיציליה כדי להשתלט על המאפיה באמריקה (אך זמן קצר לאחר הקמת המועצה נרצח על-ידי אנשיו של צ'רלי לוצ'יאנו שהשתלט על המועצה), גם מגדינו היה חלק מהבריחה הגדולה של המאפיונרים הסיצליאנים לאמריקה באמצע שנות העשרים, בעקבות המסע האלים להשמדת המאפיה שערך הגנרל סיזר מורי לפקודתו של המנהיג הפשיסטי (הדוצ'ה) בניטו מוסוליני ששם לו למטרה לחסל את המאפיה.

משנת 1931 עם הקמת מועצת המאפיה באמריקה, בה ישבו שני בני דודיו – מגדינו הקברן וג'ו בננות, היה גספרה מגדינו האיש של המועצה ושל משפחת בוננו למשימות מיוחדות. זה שאפשר לסמוך עליו שיבצע את העבודה (כל עבודה) עבור המשפחה והמועצה ביעילות והכי חשוב בלי להשאיר עקבות. וכך למרות מקרי הרצח הרבים שיוחסו לו לאורך השנים, נשאר מגדינו בצללים ונעצר לראשונה בחייו בשנת 1968 כשהיה בן 60. "רוח רפאים" היה הכינוי שהודבק לו.

אבל מגדינו לא פעל רק באמריקה. למשפחת בוננו-מגדינו-בונוונטרה היו כאמור שורשים עמוקים במאפיה הסיציליאנית וגספרה מגדינו תרם מכישוריו גם לבוסים בארץ הישנה. מגדינו היה אחד המאפיונרים אשר היוו את הגשר בין הקוזה נוסטרה בסיציליה לזו שבאמריקה. בשנת 1957 הוא השתתף ב"וועידת שתי המאפיות" המפורסמת שנערכה במלון "גרנד הוטל דלה פלמה" בפלרמו, בה נפגשו הבוסים הגדולים מסיציליה ומאמריקה כדי לכונן את מה שהפך להיות רשת הפצת ההירואין הגדולה בהיסטוריה.

לאורך שנות השישים פעל מגדינו בעיקר בסיציליה. בשנת 1968 הוא נעצר והועמד לדין באיטליה, ביחד עם מאפיונרים סיציליאנים ואמריקאים אחרים (שחלקם השתתפו כמוהו ב"וועידת שתי המאפיות" כעשור קודם לכן), באשמת סחר בסמים. אלא שכמקובל באיטליה באותה תקופה זוכו כל הנאשמים ושוחררו ממאסר. שנה קודם לכן הוא נקרא על-ידי בן דודו ג'וזף בוננו לחזור לברוקלין, כדי לסייע לו במלחמה הפנימית שפרצה במשפחת בוננו, לאחר שהמועצה (בראשות בוס כל הבוסים אז דון קרלו גמבינו) הציבה בראש המשפחה בוס אחר – גספרה דיגרגוריו, במקומו של בוננו (הבוס היחיד שנותר אז ממועצת המאפיה המקורית של 1931), אשר נאלץ לברוח מניו יורק לאחר שניסה לחסל את קרלו גמבינו.

מגדינו נקרא במיוחד מסיציליה כדי לחסל שלושה מראשי המחנה היריב לזה של ג'ו בוננו – האחים טומי וג'ימי דיאנג'לו ופרנקי טרלי. החיסול המקצועי בוצע במסעדה ברובע קווינס באמצעות ירי ממקלע אוטומטי אשר לא השאיר לשלושה שום סיכוי. הרעיון היה חיסול רועם שיבהיר שג'ו בוננו חזר העירה כדי להילחם על המשפחה שלו. מבצע החיסול מעולם לא נתפס אבל כל מי שהיה קשור למאפיה ידע שזו היתה עבודה של "רוח הרפאים" גספרה מגדינו. אגב, העדות היחידה בקשר לאותו אירוע היתה שהמחסל לבש מעיל גשם ארוך וחבש על ראשו מגבעת...

כמי שחי על חרבו כל חייו, אף אחד לא יופתע לשמוע שגספרה מגדינו לא מת מוות טבעי. בחודש אפריל 1970 התגלתה גופתו מנוקבת הכדורים לא רחוק מביתו בברוקלין. עד היום לא ידוע מי חיסל אותו ולמה, ואיש גם לא נעצר אף פעם בחשד לביצוע הרצח. נקמה של מי מקרובי קורבנותיו בעבר? ספיח של מלחמת הבננות שהסתיימה שנתיים קודם לכן עם עזיבתו של ג'ו בננות את ניו יורק לתמיד? משהו שקשור לקשר ההירואין שהמשיך לשגשג עד אמצע שנות השמונים? מי יודע...

אז זה הסיפור של גספרה מגדינו – האיש שכאשר מסתכלים על הפרצוף שלו עולה בראש רק מילה אחת, זו שבסיציליה מכנים אותה "המילה שלא נאמרה".