משפחת ג'נוביז (לוצ'יאנו)

peter_morello1
giuseppe_masseria
Lucky_Luciano_4
Vito Genovese
Vincent_Gigante_11

מורלו

מסריה

לוצ'יאנו

ג'נוביז

ג'יגנטה

בסוף המאה ה-19 (סביבות שנת 1895) הנהיגו פיטר (יד הצבת) מורלו, אחייו למחצה וינסנט, סירו וניקולס טרנובה, וגיסם איגנסיו (לופו) סאייטה, שהגיעו מקורליאונה-סיציליה, כנופיה שעסקה בסחיטה וזיוף בהארלם האיטלקית, מזרח מנהטן, איטליה הקטנה וברוקלין ונודעה בשם כנופיית היד השחורה (להבדיל מכנופיית היד הלבנה האירית שפעלה בעיר באותה תקופה). מורלו היה מוכר כבוס כל הבוסים של המאפיה הסיציליאנית באמריקה ונכלא בשנת 1910 לאחר שהורשע בעבירות של זיוף.

לאחר שמורלו נכלא החליף אותו פורטונאטו (צ'רלס) לומונטה כבוס של מזרח הארלם. לומונטה ניסה להשתלט על כל עסקי הסחיטה של הסיציליאנים בדרום מנהטן, אך נרצח ע"י יריביו בשנת 1914. אחיו, תומס לומונטה, שהחליף אותו בראש המשפחה, נרצח שנה לאחר מכן. לאחר מותו של לומונטה עברה השליטה במשפחה (ובצפון הארלם) לאחייו למחצה של מורלו - וינסנט, סירו וניקולס טרנובה. בשנת 1916 נרצח ניקולס טרנובה כחלק ממלחמת המאפיה - קאמורה ובשנת 1922 נרצח גם וינסנט טרנובה במסגרת הסכסוך עם מי שהיה אז בוס כל הבוסים של המאפיה הסיציליאנית בארה"ב, סלווטורה ד'אקווילה. בתחילת שנות העשרים עלה מתוך המשפחה ג'וזפה (ג'ו הבוס) מסרייה כדי להשתלט על מה שנשאר מהארגון שספג מכות קשות במסגרת הסכסוך בינו לבין ד'אקווילה, שעמד בראש המשפחה שבסיסה היה בברוקלין (לימים משפחת גמבינו).

מסרייה איחד מספר כוחות (כולל לא סיציליאנים) בעולם התחתון של ניו-יורק, שיקגו, דטרויט וקליבלנד. הוא הצליח להביס את ד'אקווילה ובני בריתו ותפס את מקומו כבוס כל הבוסים לאחר שחיסל אותו בשנת 1928. כחלק ממאמציו לחזק את הברית סביבו ולפייס את יריביו, הציב מסרייה את פיטר מורלו הזקן שנחשב אז למכובד שבין אנשי המאפיה בארה"ב שוב כבוס כל הבוסים, אך למעשה שמר על כוחו כאיש החזק ביותר בעולם התחתון.

פיטר מורלו נרצח בשנת 1930 במשרדו במנהטן במסגרת מלחמת הקסטלמרים, ששינתה את עולם המאפיה בארה"ב. מסרייה נרצח שנה לאחר מכן במסעדה בקוני איילנד-ברוקלין ע"י אנשיו של צ'רלי (לאקי) לוצ'יאנו שתפס את מקומו בראש המשפחה. לוצ'יאנו הפך למנצח הגדול של מלחמת הקסטלמרים לאחר שחיסל גם את בן בריתו בזמן המלחמה, סלווטורה מרנזנו - בוס כל הבוסים מאז חיסולו של מסרייה - והפך למלך המאפיה הסיציליאנית בארה"ב.

לאחר שהשתלט לוצ'יאנו על משפחת הפשע הגדולה והחזקה בניו יורק, הוא התפנה לעשות סדר בכל העולם התחתון ובמאפיה. ביחד עם יועצו היהודי (שכמובן לא היה חבר במאפיה) מאיר לנסקי הקים לוצ'יאנו את המועצה - ממשלת המאפיה הסיציליאנית בארה"ב שנועדה לחלק את העוגה באופן שכולם יהיו מרוצים, למנוע מלחמות פנימיות ולמסד את הארגון בדומה למקור - הקוזה נוסטרה הסיצליאנית. בחסות לוצ'יאנו התאחדו חמש משפחות הפשע של ניו יורק (את מבנה חמש המשפחות הסדיר בוס כל הבוסים הקודם סלווטורה מרנזנו לפני שנרצח ע"י שליחיו של לוצ'יאנו), וביחד עם 21 משפחות פשע סיציליאניות נוספות מכל רחבי ארה"ב הוקמה המועצה. לצד המועצה הוקם גם סינדיקט הפשע הלאומי, שבו בניגוד לקוזה נוסטרה שכללה רק משפחות סיציליאניות, נכללו גם ארגוני פשע מרקע אתני אחר - בעיקר יהודים ואירים. כדי למנוע מלחמות מיותרות הכריז לוצ'יאנו שהוא מבטל את תפקיד בוס כל הבוסים, ושרק המועצה באופן דמוקרטי תכוון את פעילות המאפיה. באופן מעשי שלט לוצ'יאנו במשפחתו ובמועצה ולמעשה במאפיה במשך כעשרים שנה, גם לאחר שנאלץ לעזוב את ארה"ב.

לוצ'יאנו הפך את משפחת מורלו-טרנובה-מסרייה, שכעת כבר נקראה על שמו למעצמה. המשפחה הרוויחה מיליארדים מכל סוגי הפשע האפשריים, מעסקים לגיטימיים ומהשליטה באיגודי העובדים, בתעשיית הטכסטיל, פינוי האשפה, ענף הבניין והמשאיות.

לוצ'יאנו קידם את חברי המשפחה הנאמנים לו לדרגות הבכירות ביותר בארגון, כאשר יוצא דופן היה ויטו ג'נוביז מעורר האימה, שלוצ'יאנו לא סבל אך בשל כוחו במשפחה לא היתה ללוצ'יאנו ברירה אלא להציבו כמספר 2 שלו. נאמנו של לוצ'יאנו פרנק קוסטלו מונה לקונסיליירי והבוס לשעבר משיקגו ג'וני טוריו נחשב ליועץ בכיר נוסף של המשפחה. הקפואים של לוצ'יאנו היו נאמנים לו, והוא בתמורה ידע לשמור עליהם מרוצים. כך פושעים אכזרים ונטולי מוסר כמו ג'ו אדוניס, מייק קופולה, אנתוני (טוני בנדר) סטרולו, ווילי מורטי, אנג'לו דיקרלו, רוג'ירו (ריצ'י) בויארדו, אנתוני (ליטל אוגי פיסאנו) קרפאנו ועוד רבים אחרים שפעלו בכל רחבי ארה"ב, מעולם לא הפרו את נאמנותם כלפיו.

בשנת 1936 הורשע לוצ'יאנו בעבירות של ניהול רשת בתי בושת ונידון ל-30 שנות מאסר. את מקומו כמנהל בשטח של פעילות המשפחה תפס מספר 2 שלו – דון ויטו ג'נוביז (כך הוא דרש שיקראו לו). שנה לאחר מכן, בשנת 1937, תפס הקונסיליירי פרנק קוסטלו את מקומו של ג'נוביז כבוס בשטח, לאחר שג'נוביז נאלץ לברוח מארה"ב כדי להתחמק מהעמדה לדין באשמת רצח. בשנת 1946, לאחר שחרורו של לוצ'יאנו מהכלא והגלייתו לאיטליה, בתמורה לשיתוף פעולה של המאפיה עם צבא ארה"ב בזמן מלחמת העולם השניה, הוכתר קוסטלו כבוס הרשמי של המשפחה אף שהיה כפוף בכל ללוצ'יאנו שישב בנאפולי.

תחת קוסטלו שמרה משפחת לוצ'יאנו על כוחה, השפעתה ומעמדה כמשפחה הבכירה במאפיה. קוסטלו היה מנהיג מכובד שנודע בסגנונו הראוותני והמצועצע, אך לא פחות מכך בקשרים הרבים שהיו לו בקרב פוליטקאים בכירים ושופטים בניו יורק. הוא דחף את המשפחה לכיוון של פעילות לגיטימית, לצד הפעילות הלא חוקית, וזכה לכינוי "ראש הממשלה של המאפיה". לפי הסיפורים הוא היה בקשר גם עם ג'יי אדגר הובר, ראש ה-F.B.I המפורסם, שנהג להמר במירוצי הסוסים המכורים של קוסטלו (אם כי בסכומים קטנים כי הוא ידע היטב שהמרוץ מכור).

קוסטלו עמד בראש משפחת לוצ'יאנו עד שנת 1957, אז ניסיון להתנקש בחייו הסתיים בפציעתו וגרם לו לפרוש לגמלאות. מי שעמד מאחורי ניסון החיסול של קוסטלו היה ויטו ג'נוביז שביקש להשתלט על המשפחה אחרי שחזר מגלותו באיטליה. מה שאיפשר את חזרתו של ג'נוביז לארה"ב היה חיסולו של העד שאמור היה להעיד נגדו במשפט הרצח שלו. העד הורעל בכלא במה שהיה כנראה עבודה של קוסטלו, אך ג'נוביז (דון ויטו) במקום להעריך, ביקש לתפוס את מקומו של קוסטלו ולהשתלט על המשפחה. מי שנשלח למשימת החיסול של קוסטלו היה וינסנט ג'יגנטה, לימים הבוס "המשוגע" של המשפחה. מי שנהג ברכב המילוט היה גם הוא בוס לעתיד - תומס אבולי.

ג'נוביז השתלט על המשפחה ועל המועצה והפך לבוס כל הבוסים במקום לוצ'יאנו שישב בגלות באיטליה ולא יכול היה לעשות דבר. הוא מינה לאנדר-בוס את המאפיונר ג'ררדו (ג'רי) קטניה מניו ג'רזי ולקונסיליירי את בן בריתו הוותיק מיקלה (מייק) מירנדה, ושינה את שם המשפחה למשפחת ג'נוביז למורת רוחו של לוצ'יאנו.

בתקופתו שמרה המשפחה על מעמדה וכוחה, אך בהתאם לאופיו של הבוס הקשוח היא חזרה לעסוק בפשע "אמיתי" - מה שנקרא פשע של צווארון כחול. בניגוד לעסקים הנקיים של קוסטלו - עסקים לגיטימיים ועבירות הונאה, מירמה וצווארון לבן - ג'נוביז החזיר את המשפחה לרחובות ובעיקר לעסקי הסמים.

לצד הצלחתו של ג'נוביז תיזקף לחובתו לנצח הפארסה שלימים קיבלה את השם ועידת אפאלצ'ין. לאחר שהשתלט על המשפחה וחיסל את יריביו העיקריים מחוצה לה, התפנה ג'נוביז למטרה אליה הוא שאף יותר מכל - תפיסת מקומו של צ'רלי לוצ'יאנו כבוס כל הבוסים. לשם כך החליט ג'נוביז לכנס את כל הבוסים של כל המשפחות בארה"ב, לוועידה שבה יכתיר את עצמו למלך המאפיה החדש. הועידה החשובה נקבעה להתקיים בעיירה הקטנה אפלאצ'ין שבמדינת ניו יורק, באחוזתו של אחד הבוסים של המשפחה מבפאלו ג'וזף ברברה. מי שבחר את המקום הפסטורלי ואירגן את האירוע היה הבוס הגדול של המשפחה מבפאלו (וממייסדי משפחת בוננו) המאפיונר האגדי סטפנו (הקברן) מגדינו.

כשבעים בוסים, אנדר-בוסים, קונסיליירים וקפואים בכירים מכל רחבי ארה"ב וקנדה הגיעו לוועידה שהפכה להיות אחת הפארסות הגדולות בתולדות המאפיה. שוטר שהבחין בפעילות לא שגרתית בעיירה השקטה (בכל זאת לא כל יום מגיעות לעיירה בשעטה עשרות לימוזינות שחורות, שפורקות מתוכן בפתח וילה אחת גברים רבים לבושים בהידור), הזעיק תגבורת כדי לברר מה מתרחש באחוזה השקטה, מבלי לדעת שהוא עומד להפתיע את ראשי המאפיה של כל אמריקה. כאשר ראו הבוסים את השוטרים הם החלו להימלט אל היער הסמוך, אך כמעט כולם נתפסו ע"י המשטרה. למרות שאף אחד מהבוסים, האנדר-בוסים או הקונסיליירים לא נכלא בעקבות ועידת אפלאצ'ין, קיומה של המאפיה - שעד אז היתה רק בגדר שמועה שאיש עוד לא הצליח להוכיח - הפך לעובדה שכבר אי אפשר היה להכחיש. קיומה של המאפיה נחשף לעולם. רבים מהבוסים שהושפלו בועידת אפלאצ'ין מעולם לא סלחו למגדינו, ברברה וג'נוביז על האסון. אבל ג'נוביז היה חזק מדי, משפיע מדי, מפחיד מדי, מכדי שאפשר יהיה לחסל אותו.

רבים מפקפקים בתיאורית החשיפה המקרית של ועידת אפלאצ'ין: שרק עירנות המשטרה המקומית היא שהביאה לפיאסקו הגדול בתלודות המאפיה. ישנן תאוריות רבות בנוגע לסיבות האמיתיות שהביאו לחשיפתה של הועידה, כאשר הנכונה ביותר היא כנראה שהיו אלה לוצ'יאנו, לנסקי וקוסטלו - יריביו הגדולים והמובסים (באותה עת) של הבוס החדש ג'נוביז - שנתנו למשטרה טיפ בנוגע למה שצפוי להתרחש באחוזה השקטה. תיאוריה זו מבוססת בין היתר גם על העובדה ששניים מהמקורבים ביותר ללנסקי ולוצ'יאנו - הבוס קרלוס מרצ'לו מניו אורלינס והגגסטר היהודי ג'וזף (דוק) סטצ'ר מניו ג'רזי נעדרו מהכינוס במפתיע. תאוריה אחרת קושרת את הפיאסקו באפלאצ'ין לתוכנית של ראשי משפחות בוננו ומגדינו לחתור תחת הנהגתו של ג'נוביז.

הנקמה של לוצ'יאנו וקוסטלו על השתלטותו של ג'נוביז על המשפחה ועל המועצה הושלמה בשנת 1962, לאחר שביחד עם מאיר לנסקי הם הצליחו להפליל את ג'נוביז בעבירה של ניהול מבצע ענק להברחת הרואין. ג'נוביז נידון ל-15 שנות מאסר אך המשיך לנהל את המשפחה ולשמש בוס כל הבוסים מתוך הכלא.

בזמן שהיה במאסר מינה ג'נוביז את תומס אבולי, לשעבר מנהל איגרוף שאיבד את רישיונו לאחר שהרביץ לשופט, להיות הבוס בשטח של המשפחה בעוד שנג'וביז ניהל אותה למעשה מהכלא. לאחר שג'נוביז מת בשנת 1969 הפך אבולי לבוס הרשמי של המשפחה והמשיך לנהל אותה ביחד עם קטניה, מירנדה ופיליפ לומברדו.

אבולי תפס את עמדת בוס משפחת המאפיה החזקה ביותר. המשפחה שבראשה עמדו בחמישים השנים שלפני כן המאפיונרים המכובדים, המפחידים והאגדיים ביותר: ג'וזפה (הבוס) מסרייה, צ'רלי לוצ'יאנו, פרנק קוסטלו ודון ויטו ג'נוביז. אבל אבולי לא היה עשוי מאותו חומר שממנו קורצו קודמיו. הוא בעיקר התגלגל למעמד בזכות מזל ונסיבות שהביאו לסילוקם של הבוסים הקודמים והמועמדים הטבעיים לתפוס את ההנהגה. דון ויטו סילק את קוסטלו לאחר שכמעט הצליח לחסלו, וכנקמה הצליח לוצ'יאנו (שאסור היה לו לדרוך בארה"ב ולכן ישב באיטליה) להפליל את ג'נוביז במעורבות בעסקת סמים ענקית שבגללה הוא נכנס לכלא ושם נפטר. מספר 2 של ג'נוביז, ג'רי קטניה, שצפוי היה לרשת את תפקיד הבוס, הורשע בשנת 1970 ונכנס לכלא לארבע שנים, וכך כשכל המועמדים הטבעיים לעמוד בראש המשפחה החזקה ביותר במאפיה מצאו עצמם בחוץ - אבולי היה במקום הנכון בזמן הנכון.

ואכן תוך זמן לא רב איבדו אבולי, ויחד איתו משפחת ג'נוביז, את מעמדם כמשפחה הבכירה ביותר והבוס החזק ביותר. בעקבות סדרה של קבלת החלטות שגויות ואובדן הערכה מצד הבוסים האחרים, התדרדר מצבה של המשפחה במהירות והיא החלה להיחלש. השיא היה בשנת 1972 כאשר עסקת סמים ענקית שניהל אבולי נכשלה וגרמה לו להפסד של מיליוני דולרים. המשטרה תפסה גם את הסמים וגם את הכסף שאמור היה אבולי לשלם עבורם והחרימה את שניהם. אבולי נאלץ לבקש הלוואה של ארבעה מיליון דולר ממי שהפך בינתיים להיות הבוס החזק ביותר בניו יורק, הבוס של משפחת גמבינו - קרלו גמבינו. לאחר שאבולי סירב להחזיר לו את הכסף שהלווה לו גמבינו, חוסל אבולי ליד ביתה של פילגשו בברוקלין.

מי שהחליף את אבולי היה הקאפו הבכיר פיליפ לומברדו, בוס שהיה אהוד מאוד בקרב אנשי השטח של הארגון. יחד עם לומברדו התייצבו בראש המשפחה שהפכה להיות השנייה בחשיבותה הקפואים פרנק (פונזי) טיירי, וינסנט (Chin) ג'יגנטה, רוג'ירו בויארדו, אנג'לו דיקרלו, גאיטנו מרינו, תומס קונטלדו, מתיו (מתי הסוס) איאניילו, ג'וזף צ'יפאני ואנתוני פרובנצאנו מניו ג'רזי, סלווטורה קופארי מקונטיקט, וינסט אלו ודומיניק דיקוארטו, והצליחו לשמור על כוחה של המשפחה ולעצור את ההידרדרות.

אבל מי ששלט בעיר באותה תקופה היה אדם אחד ויחיד - קרלו גמבינו בוס כל הבוסים החדש. גמבינו רצה לראות בראש משפחת ג'נוביז אדם אחר - פרנק (פונזי) טיירי בן ברית וחבר ותיק שלו, אבל הדבר האחרון שראשי משפחת ג'נוביז היו מוכנים לו הוא לתת לבוס של משפחה אחרת לקבוע מי ינהל את המשפחה המפוארת שלהם. וכך, למרות שמשנת 1972 מי שנחשב כלפי חוץ לבוס של המשפחה היה פונזי טיירי, שגם היה נציג המשפחה במועצה וגם ספג את כל האש מצד רשויות החוק, מי שבאמת ניהל את המשפחה עד שנת 1981 היה פיליפ לומברדו.

תקופתו של פיליפ לומברדו מסמלת את סגנון ההנהגה שבו התנהלה משפחת ג'נוביז מסוף שנות החמישים ולמעשה עד היום. מרגע שקיומה של המאפיה התגלה בעקבות ועידת אפלאצ'ין, עדותו של ג'וזף ואלצ'י ושימוע קפאובר, החלה המשפחה לפעול בדרך של הנהגה סודית והנהגה גלויה. ההנהגה הסודית היו הבוסים האמיתיים שניהלו את המשפחה, בעוד ההנהגה הגלויה היתה חזית המשפחה מול רשויות החוק והעיתונות, ושימשו כ"קולטי ברקים". ספגו את האש, ספגו את האישומים, זכו לכבוד אך למעשה היו כפופים לבוסים האמיתיים שנותרו מאחורי הקלעים. בזמן שתומס אבולי היה הבוס כלפי חוץ, ויטו ג'נוביז משך למעשה בחוטים. בזמן שפונזי טיירי היה הבוס כלפי חוץ, פיליפ לומברדו היה הבוס האמיתי. בשנת 1981, אחרי שניהל את המשפחה במשך כעשור, פרש לומברדו מחיי הפשע ועבר למיאמי לסיים את חייו בנחת. את הנהגת המשפחה העביר לומברדו באופן מסודר לבן טיפוחיו וינסנט (Chin) ג'יגנטה.

וינסנט ג'יגנטה היה חייל נאמן של משפחת ג'נוביז מאז צעירותו. הוא היה מתאגרף לשעבר שנוהל ע"י מנהל האיגרוף ובוס המשפחה לעתיד תומס אבולי. ביחד עם שלושה מאחיו (פט, מריו וראלף) הוא הצטרף בסוף שנות הארבעים כחייל לצוות של הקאפו הבכיר של משפחת לוצ'יאנו, ויטו ג'נוביז (אח נוסף שלו, לואיס, בחר בדרך אחרת והפך לכומר קתולי), ולאחר שהתבלט בצוות של הבוס לעתיד הפך אותו דון ויטו לנהגו האישי ולשומר ראשו. ג'יגנטה הנאמן היה האיש ששלח ג'נוביז בשנת 1957 לחסל את ראש המשפחה פרנק קוסטלו כדי לתפוס את מקומו, ושנתיים לאחר מכן הורשע ג'יגנטה ביחד עם ג'נוביז בניהול רשת להברחת הרואין (הנקמה של צ'רלי לוצ'יאנו). כשדון ויטו נידון ל-15 שנים בכלא, ג'יגנטה קיבל 7 שנות מאסר. אחרי 5 שנים (1964) הוא שוחרר בערבות, וכהוקרה על נאמנותו למשפחה קידם אותו ג'נוביז לתפקיד קאפו במשפחה. ג'נוביז קיבל את הפיקוד על הצוות המיוחס ששלט בגריניץ' ווילג', איטליה הקטנה והווסט סייד של מנהטן. במהלך שנות השישים והשבעים צבר ג'יגנטה כוח רב ברחובות ובמשפחה. תחילה כקאפו, לאחר מכן כיועץ למועצת המשפחה ובסופו של דבר כקונסיליירי של המשפחה (משנת 1978) הפך ג'יגנטה לדמות הבולטת במשפחה. הוא נשאר נאמן לתומס אבולי ולאחר מכן לפיליפ לומברדו, כך שהחלקתו לתפקיד בוס המשפחה היתה כמעט מובנת מאליה.

ג'יגנטה המשיך לדבוק בשיטת "קולט הברקים" שהוכיחה את עצמה. כשהפך לראש המשפחה בשנת 1981, הוא הציב כבוס כלפי חוץ את אנתוני ("טוני השמן") סלרנו, שדורג בשנת 1981 ע"י המגזין הכלכלי פורצ'ן (Fortune Magazine) כמספר 1 ברשימת 50 הבוסים המרוויחים ביותר של המאפיה (באותה רשימה דורג פיליפ לומברדו במקום ה-27). סלרנו, אשר גם לאחר שהארלם הפכה לשכונה שחורה, המשיך להפעיל בה צוות של יותר מ-200 חיילים אשר הלכו אחריו עוד משנות השישים, חלש על עיסקי הימורים במזרח הארלם ודרום ברונקס שהניבו מאות מיליוני דולרים - הכל ממשרד קטן במזרח הארלם - Palma Boys Social Club - ברחוב 115 במנהטן.

מתישהו בתחילת שנות השמונים הצליח ה-F.B.I לשתול מכשירי האזנה במשרדו של סלרנו, מה שהביא בשנת 1985 למעצרו ולמעצרם של בוסים נוספים מניו יורק, ולהגשת כתב אישום בן 151 סעיפים באשמת חברות במאפיה וניהול פשע מאורגן. כתב האישום הוביל ל"משפט המועצה" ("Commission Case") המפורסם של שנת 1985, בסיומו מצאו המושבעים (לאחר שישה ימי דיונים) את סלרנו אשם בכל 151 סעיפי האישום נגדו. הוא נידון ל-100 שנות מאסר בכלא ספרינגפילד-מיזורי בגין עבירות על חוק הפשע המאורגן (RICO) ומת חמש שנים לאחר מכן בגיל 80.

אבל ג'יגנטה לא רק הציב את סלרנו כבוס ייצוגי, אלא הוא לקח את עניין הסתרת זהות הבוס האמיתי צעד נוסף קדימה. באמצע שנות השישים נחשד ג'יגנטה בניסיון לשחד קצין ממשרד השריף של ניו ג'רזי. כדי לחמוק מהעמדה לדין התחזה ג'יגנטה למי שנטרפה עליו דעתו. הוא החל להסתובב ברחובות גריניץ' ווילג' בפיג'מה ונעלי בית תוך שהוא ממלמל לעצמו שטויות ומתנהג כמו משוגע. כשהתברר שהתרגיל עבד הוא החליט לדבוק בו, וכך במשך 30 שנה השתמש ג'יגנטה בדמות המשוגע כדי לשטות ברשויות אכיפת החוק בארה"ב ולהמשיך לעמוד בראש משפחת המאפיה הגדולה באמריקה. יכולתו לזייף מחלת נפש והצגתו כבלתי כשיר לעמוד לדין הקנו לו שלושה עשורים של חסינות מפני החוק ואת הכינוי "The Oddfather" (Odd = מוזר) כמובן על משקל "The Godfather".

ג'יגנטה ניהל את משפחת ג'נוביז, או ה- West Side כפי שהיא כונתה בעולם התחתון הניו יורקי, בקשיחות ובאכזריות. אגרוף הברזל של ג'יגנטה היה נחוץ לאור שלטונה המתפורר של הקוזה נוסטרה בשנות השמונים. הוא שמר בצורה יוצאת דופן על חשאיות ומידור תוך הטלת אימה על הכפופים לו. הוא הורה לאנשיו לעולם לא לבטא בקול את שמו, ואם רוצים לדבר עליו אז רק להצביע לכיוון הסנטר - הסימן הגופני הבולט שלו שהפך לכינוי שלו (Chin). הוא נפגש עם אנשיו רק באחד על אחד ולא איפשר לאף אחד לדבר לידו בקול רם, אלא רק בלחש.

ג'יגנטה גם יצר תפקידים חדשים במשפחה - "Messaggero" (שליח) שתפקידו היה לקשר בינו לבין אנשיו (כשהדרך היחידה הנוספת בה תקשר ג'יגנטה עם אנשיו היתה באמצעות הוראות שהעביר דרך בניו שהיו באים מדי פעם לבקר את האבא "המשוגע" שלהם), ו-Street-Boss (בוס בשטח) שנועד לסייע לActing-Boss- (הבוס הייצוגי - לכאורה ראש המשפחה) לנהל את פעילות הארגון ולהוריד הוראות לקפואים ולחיילים ברחוב. מי שכיהנו כבוסים ייצוגיים של המשפחה וכסטריט-בוסים, לאחר מאסרו של אנתוני סלרנו, היו בין היתר המסג'רו לשעבר דומיניק קירילו (אקטינג-בוס עד שקיבל התקף לב ב-1998) והבנים וינסנט-אספוסיטו ואנדרו ג'יגנטה (עד 2002 כשדומיניק קירילו החלים וחזר לעצמו).

ממשרדו ב- Triangle social Clubברחוב סאליבן בין השדרה השלישית ורחוב בליקר חיזק ג'יגנטה את שליטתה של המשפחה בעבירות הצווארון הכחול - סחר בסמים, סחיטה, הלוואות קצוצות ריבית, חטיפות, אשפה, בניין ואיגודי עובדים. תחת הנהגתו חזרה המשפחה למעמדה הבכיר וחלשה על עסקים בניו יורק, ניו ג'רזי, קונטיקט, וכמו כן היתה מעורבת בענייני המשפחות בפילדלפיה, פיטסבורג, בפאלו, ניו אינגלנד וניו ג'רזי. בשנות השמונים כל החוף המזרחי של ארה"ב היה מגרש המשחקים של משפחת ג'נוביז שהצליחה לשמר את מעמדה כמשפחה החזקה, הסודית, המאורגנת והממושמעת במאפיה. השיטה של אקטינג-בוס שמשמש חזית עבור המשפחה ומסתיר את זהותו של הבוס האמיתי של המשפחה משאר משפחות הפשע של ניו יורק, מהעיתונות ובעיקר מה-F.B.I הוכיחה את עצמה.

בתחילת שנות התשעים החל להתגבר הלחץ של על המשפחה. האנדר-בוס של ג'יגנטה ונרו (בני) מנג'אנו הורשע ונכנס לכלא. ג'יגנטה נאלץ לשנות את כל מבנה צמרת הארגון ולא פעם אחת: הקאפו של מזרח הארלם ליבוריו (ברני) בלומו קודם להיות סטריט-בוס, והקאפו מיקלה ג'נרוסו החליף את מנג'אנו כאנדר-בוס. לאחר שגם בלומו וג'נרוסו הורשעו ונכנסו לכלא (ב-1996 ו-1997 בהתאמה) החליף הקאפו ג'וזף זיטו את ג'נרוסו כאנדר-בוס. באותה שנה הקאפו הבכיר מתיו (מתי הסוס) איאניילו קודם לתפקיד אקטינג-בוס ודומיניק קירילו מונה לסטריט-בוס.

לשיאו הגיע הלחץ הל המשפחה בשנת 1997, אז הורשע סוף סוף ג'יגנטה במספר עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות נוספות ונידון ל-12 שנות מאסר בכלא פדרלי. למרות טענות עורכי דינו ומספר פסיכיאטרים כי מדובר באדם בלתי שפוי כבר יותר משלושים שנה, שלא מסוגל לנהל ארגון מתוחכם של פשע מאורגן, הרשיע אותו חבר מושבעים בכל העבירות שיוחסו לו מלבד אישומי הרצח שלו היה מורשע גם בהם הוא היה נידון למאסר עולם. כשהיה בכלא המשיך ג'יגנטה לנהל את המשפחה, באמצעות מועצה שיקבלה הוראות מהסטריט-בוס והעבירה אותן לקפואים ולרחוב. הסטריט בוס קיבל את הוראותיו ישירות מג'יגנטה באמצעות המסג'רו שהיה אז בנו, וינסנט-אספוסיטו.

בשנת 2002 הועמד ג'יגנטה לדין פעם נוספת, הפעם באשמת ניהול משפחת ג'נוביז מתוך בית הסוהר. במסגרת עיסקת טיעון הוא הודה כי חוסר השפיות שהפגין במשך שלושים שנה היתה הצגה בלבד ונידון לשלוש שנות מאסר נוספות בלבד, אך הוא נפטר בכלא ממחלת לב בשנת 2005.

בין השנים 2004 ועד 2006 נידונו רבים מראשי המשפחה לעונשי מאסר באורך משתנה לאחר שהורשעו בעבירות שונות הקשורות לניהול משפחת פשע. בין היתר נידונו דומיניק קירילו, מי שהיה הסטריט-בוס בזמן שג'יגנטה היה בכלא, בקשירת קשר לביצוע רצח, סחיטה והלוואות בשוק האפור, לשלוש שנות מאסר ומתיו (מתי הסוס) איאניילו שתיפקד גם הוא כאקטינג-בוס, לארבע שנים. באותה תקופה מי שהחזיק את המשפחה היה מריו ג'יגנטה, אחיו של המנהיג המנוח, אשר פרש גם הוא לגמלאות בשנת 2006 והותיר את המשפחה (כנראה - כך טוען התובע המחוזי של ניו יורק) בידיהם של הבוס דניאל ליאו והאנדר-בוס הזקן והחולה ונרו מנג'אנו.

כמעט שום דבר לא ידוע על ההיסטוריה הקרימינאלית של ליאו, אך ברור שמדובר באדם שהיה במעמד גבוה מאוד ומשפיע מאוד בתוך משפחת ג'נוביז. דניאל ליאו הוא דוגמא נוספת לרמת הסודיות הגבוהה שבה מתנהלת המשפחה, הסודיות שהפכה את משפחת ג'נוביז למשפחת הפשע הבכירה בקוזה נוסטרה האמריקאית.